E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
יו"ד שבט - ש"פ בשלח - תשס"ו
פשוטו של מקרא
"לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל" [גליון]
הרב וו. ראזענבלום
תושב השכונה

בגליון העבר תירץ הרב י.וו. על מה ששאלתי בגליון תתקיא, שלאחר שהכתוב אומר (וישלח לה, י): "... לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהי' שמך וגו'", אם כן למה נאמר בפרשת ויגש (מו, ב): "ויאמר אלוקים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני".

ועל זה כתב הרב י.וו. וז"ל: "ועל זה באים דברי רש"י שם בד"ה "לא יאמר עוד" (לב, כט): שהברכות באו לך בעקבה ורמי' כי אם בשררה וגלוי פנים. דהיינו שהמלאך אומר ליעקב שפירושו של עשו על השם יעקב "קרא שמו יעקב ויעקבני" (כז, לו) מתבטל ונעקר ע"י שם "ישראל" . . ועצם השם יעקב נשאר בפירושו המקורי על שם אחיזת העקב". עכ"ל.

והנה הגם שדבריו בכלל הם נכונים מאד, ובזה מתורץ בפשטות מה שלאחר שקרא הקב"ה לאברם אברהם לא מצינו בתורה שיקרא עוד אברם, משא"כ ביעקב.

ואולי אפשר לומר שזה גם כוונת ה'משכיל לדוד' במה שכתב על פירש"י ד"ה "לא יקרא" וז"ל: "נראה כוונתו ז"ל לתרץ דהא בתר הכי כמה זימנין נקרא בשם יעקב ומתרץ שאין הכוונה כאן אלא לומר דלענין הברכות קא"ל דווקא", עכ"ל.

אבל נראה שעדיין אי אפשר לתרץ השאלה הנ"ל באופן הנ"ל בפשוטו של כתובים ובפרט לפי פירש"י מצד שני טעמים:

א. כבר הבאתי בגליון הנ"ל כמה פסוקים שנאמר בהם "כי אם" שהפירוש של "כי אם" הוא דוקא. ואם כן גם מה שנאמר בפסוק דידן "כי אם ישראל יהי' שמך וגו'" צריכים לפרש גם כן באופן זה. ועל כל פנים הוה לי' לרש"י לפרש שהגם שבכמה מקומות הפירוש של "כי אם" הוא דוקא, כאן צריכים לפרש שהוא לאו דוקא.

ב. באותו רש"י, ד"ה לא יעקב (לב, כט) שהרב הנ"ל מביא ראי' לדבריו כותב רש"י שם, וז"ל: "...וסופך שהקב"ה נגלה עליך בבית אל ומחליף שמך וכו'". שלכאורה הי' מתאים אם רש"י הי' אומר "ומוסיף לך שם" ולא שמחליף, שהרי לפי דבריו, וכן הוא האמת, לא הי' כאן החלפת שם כי אם הוספת שם.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות