E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

ש"פ אחרי-קדושים - תשס"ו
שונות
נוסח ברכת כהנים: בברכה המשולשת בתורה הכתובה
הרב שלום דובער לוין
ספרן ראשי בספריית אגודת חסידי חב"ד

בנוסח או"א ברכנו בברכה כו' נדפס תמיד בסידורי תהלת ה': "בברכה המשולשת, בתורה הכתובה". ואילו בהוצאה החדשה העבירו את הפסיק לאחר תיבת בתורה, על פי מכתב כ"ק אדמו"ר זי"ע שנדפס בלקו"ש חכ"ד (עמ' 411):

בנוסח "בברכה המשולשת בתורה" - הבי"ת של בתורה מוכיח - דהפי' שהשילוש הוא בתורה, וראה ג"כ בכתר שם טוב - בנוגע להערותיו הוא בזה.

אמנם לפי פירוש זה בדברי אדמו"ר, שהפסיק צ"ל אחרי תיבת בתורה, אינו מובן כלל:

א. מהי ההוכחה לזה מתיבת "הבית של בתורה"? ואם הכוונה למה שהבית כתובה בפתח (ולא בשוא), א"כ מה בין זה (בתורה הכתובה) לבין "ביום השביעי" וכיו"ב, שגם שם כתובה הבית בפתח, ואין מקום להפסק אחרי תיבת ביום!?

ב. כמדומה ברור, שאדמו"ר הי' אומר תמיד "בתורה הכתובה" בהמשך אחד, בלי הפסק בין התיבות. וכך היו רגילים כולם לומר, עד שנדפס מכתב זה, שהי' צריך לשנות את ההרגל. והבעיה היא, שעדיין לא מובן מה בדיוק כתוב במכתב הזה.

ג. גם לא מובן לפי זה, מה שאדמו"ר מציין לכתר שם טוב, והרי שם לא נזכר כלל הנושא הזה של הפסק בין התיבות "בתורה הכתובה".

אשר על כן נראה, שמענה הנ"ל של אדמו"ר אינו קשור כלל לפסיק שבין התיבות, כי אם לפירוש המלות "בברכה המשולשת".

והיינו שהשואל רצה לפרשה באופן מסויים, שהשילוש אינו בתורה (ראה פירוש המובא בכ"מ, ומובא גם בציונים של הרלוי"צ רסקין לסידור, שהשילוש הוא מה שבקריאת שמו"ת אומרים פסוקים אלו ג"פ), וע"ז משיב אדמו"ר, כי הבי"ת של בתורה מוכיח, שהפירוש הוא שהשילוש הוא בתורה (ולא בקריאת שמו"ת, וכיו"ב).

וא"כ מובן בפשטות מה שמציין לכתר שם טוב, ששם דן אודות פירוש המילה "משולשת", וכותב כמה הערות בזה.

ולפי זה אין שום קשר בין מענה זה, לבין הכנסת פסיק בין המילים "בתורה הכתובה" (כפי ששינו בסידורים החדשים, על פי מכתב זה).

אמנם למרות כל האמור לעיל, מסתבר יותר שצ"ל הפסק בין התיבות "בתורה הכתובה", כפי שהעירני בזה הר"א אלאשווילי:

הפשט בתפלה זו הוא כך: א. ברכנו בברכה המשולשת בתורה. ב. הכתובה [ברכה זו] ע"י משה עבדך. ג. האמורה [ברכה זו] מפי אהרן ובניו כהנים עם קדושיך. ד. כאמור [ברכה זו].

ואילו נפרש "בתורה הכתובה ע"י משה עבדיך", שקאי על כל התורה (ולא רק על ברכה זו), לכאורה קשה, מה פתאום מזכירים כאן את משה רבנו, וכי מה החידוש בזה? אלא צ"ל שהוא מפני שבפסוקי ברכת כהנים נזכר שמו של משה במפורש כמ"ש "וידבר ה' אל משה לאמר", ולכן הזכירו כאן, כדי להוסיף במעלת ברכה זו.

ואם נחפש נגלה, שבכל מקום שנזכר בתפלת "יהי רצון" שמו של משה, הוא דוקא כששמו של משה נזכר בתורה בהקשר לענין המדובר, ראה לדוגמא ב"יהי רצון" שלפני הקרבנות "ע"י משה עבדך", וכן ברבונו של עולם שלאחר "ויהי אחר". ואילו ב"אלקינו ואלקי אבותינו" שלפני "ויהי אחר" לא נזכר שמו של משה, אלא סתם "ככתוב בתורתך", כי באמת בפרשה זו שמו של משה לא נזכר.

שונות
הסייעתא דשמייא לרב בפס"ד למעשה דווקא
הרב מרדכי מנשה לאופר
שליח כ"ק אדמו"ר - אשדוד, אה"ק

סיפר כ"ק אדמו"ר בעת ביקור אדמו"ר מסדיגורא שליט"א ('בצל החכמה' עמ' 102, 241) על הנוב"י שקיפחוהו פעם ב"שאלה", וענה שלא כהלכה. וכשנשאל היתכן? השיב שכנראה לא היתה השאלה נוגעת למעשה. דאילו היתה השאלה נוגעת למעשה, לא הי' הקב"ה מאפשר שיצא מתחת ידו מכשול בו'.

והעירני ח"א למ"ש ברש"י ד"ה קרי עלי' - ב"ב קלג, ב: "קרא עליו רבא לנחמו אני ה' בעתה אחישנה, בעת שהצדיקים צריכים לישועה הקב"ה ממציאה להם אף אתה יודע אני בך שמעולם לא באת דין תקלה על ידך שהרי עכשיו זימנני לי הקב"ה קודם שהגעת להוראה ולא נכשלת".

ובע"ז כב, א: "הנה מוריקאי (זורעי גינות כרכום) דעובד כוכבים נקיט בשבתא וישראל בחד בשבתא אתו לקמי דרבא שרא להו. איתביה רבינא לרבא ישראל ועכו"ם כו' לא יאמר ישראל לעכו"ם טול חלקך בשבת ואני בחול כו' ואם באו לחשבון אסור איכסיף, לסוף איגלאי מלתא דהתנו מעיקרא".

וראה כיו"ב גם גיטין עז, ב; ב"מ צז, ב.

שונות
לשון התורה [גליון]
הרב יוסף מינקאוויטש
מנהל בית רבקה - מאנטרעאל, קנדה

בגליון תתקיז (עמ' 233) כתב הרב י.ד.ק. שבשנים הראשונות שאל את הרבי בנוגע למ"ש רש"י על הפסוק בפרשת תרומה (כה, כב) "ואת כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל - הרי וי"ו זו יתירה וטפלה...", היינו שרש"י מביא שכתוב בתורה "ואת" (עם וי"ו), והרי בס"ת ובחומש כתוב "את" (בלא וי"ו). והרבי הראה לו בגליון הש"ס מהגרע"א בשבת נה, ב שמביא מכמה מקומות שיש גרסאות שונות בתנ"ך, ומביא גם את רש"י הנ"ל. (וראה לקו"ש חכ"ט עמ' 51 הערה 17).

ברא"ם מביא על רש"י הנ"ל: "חפשתי בכמה ס"ת ולא מצאתי זה".

ויש להעיר: בדפוס ראשון דרש"י שנדפס בשנת רל"ה ברג'יו די קלבריאה, לא מופיע פירוש רש"י הנ"ל כלל! וכן זה לא מופיע בכת"י אוקספורד (צילום מעמוד מדפוס ראשון דפרשת תרומה נדפס בראש ספר 'רש"י פירושי התורה' (שעוועל)).

במקום זה נדפס בדפוס ראשון: "את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל - אל כתוב, בלא וי"ו". זאת אומרת, שלא זו בלבד שלא מביא רש"י שכתוב "ואת" (עם וי"ו), אלא רש"י מעתיק מהכתוב "את כל" (בלי וי"ו).

[הרב ח"ד שעוועל מסביר את רש"י הנ"ל שבדפוס ראשון: לפי שדבר ה' למשה הי' בשני ענינים, אחד מה שנוגע למשה בתור מנהיג ישראל ('אותך') ואחד מה שנוגע בעבור בני ישראל, וקמ"ל דגם מה שנוגע "אותך" הוא ג"כ "אל בני ישראל", דאין כאן שני ענינים נפרדים: 'אותך' ו'אל בני ישראל' אלא אותך אל בני ישראל", וזה כוונת לשון רש"י: "אל כתוב בלא וי"ו".]

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות
הגדה של פסח