E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ מטות-מסעי - שבת חזק - תשס"ז
לקוטי שיחות
משה הרגו לעוג מדכתיב "בידך"
הת' נחום הלוי לוין
תות"ל 770

בסוף פרשת חוקת (כא, לד) מספרת התורה אודות מלחמת בנ"י ועוג מלך הבשן, "ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו כי בידך נתתי אותו ואת כל עמו ואת ארצו וגו'", ובפסוק לאח"ז "ויכו אותו ואת בניו ואת כל עמו וגו'". ופירש"י "ויכו אותו - משה הרגו וכו'".

ובלקו"ש ח"ח שיחה ב לפרשת חוקת מקשה כ"ק אדמו"ר נשי"ד מהו ההכרח ע"פ פשש"מ לפרש שמשה הרגו לעוג, אף שבפסוק נאמר "ויכו אותו", דהיינו ישראל, ולא מוזכר מי המכה. ומביא דברי המהר"ל מפראג שפירש שהמקור לכך הוא מהכתוב "כי בידך נתתי אותו", דמשמע בידי משה.

אמנם כ"ק אדמו"ר מקשה עליו כמה קושיות, וביניהם, דהא באותו פסוק גופא, ממשיך הכתוב "כי בידך נתתי אותו - ואת כל עמו וגו'". ואם רש"י למד ש"בידך" היינו בידי משה דוקא, היה עליו ללמוד שמשה הרג לא רק את עוג, אלא גם את כל עמו, ואילו רש"י לא כותב כן, וברור שלא למד כך, אלא כפשוטו, שבנ"י הרגום.

וכ"ק אדמו"ר מבאר שהקב"ה אמר למשה "אל תירא אותו כי בידך נתתי אותו", כיון שרק משה היה ירא מעוג, שמא תעמוד לו זכותו של אברהם, משא"כ שאר בנ"י סמכו על משה ולא יראו כלל. ולכן ההכרח לפרש ש"בידך" כאן הכוונה דוקא למשה, כיון שרק משה היה ירא מעוג. ואף שהפסוק ממשיך "ואת כל עמו" - הרי בנוגע לכל עמו לא היה משה שונה משאר עם ישראל, ולכן אפשר לומר ש"בידך" בנוגע ל"כל עמו", היינו ביד כל בנ"י, ורק בנוגע עוג מוכרחים לפרש שהיינו עוג, ע"ש באריכות.

ולענ"ד צ"ב, דמכיון שכל הפסוק מדבר אודות יראתו של משה מעוג, מדוע בכלל נכנס הפסוק לדבר בעמו, שאז אנו צריכים לחלק את ה"בידך" לשנים, חלק אחד לעוג, ובידי משה עצמו, וחלק אחד לעמו, ובידי כל בנ"י, לכאו' היה מתאים יותר לכתוב "אל תירא אותו כי בידך נתתי אותו", ואח"כ "ויכו אותו ואת בניו ואת כל עמו".

ובדוחק י"ל, דכיון דכבר דיבר על מסירת עוג בידי משה, הזכיר גם על עמו, דלא לישתמע כאילו לא יתן בידיו אלא עוג לחודי' ולא שאר העם. ואבקש מהקוראים להעיר בזה.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות