א. בתניא ריש פ"ד כותב: "ועוד יש לכל נפש אלקית שלשה לבושים שהם מחשבה דיבור ומעשה של תרי"ג מצות התורה שכשהאדם מקיים במעשה כל מצות מעשיות ובדבור הוא עוסק בפירוש כל תרי"ג מצות והלכותיהן ובמחשבה הוא משיג כל מה שאפשר לו להשיג בפרד"ס התורה...".

ואולי יש להעיר, דלכאורה, מתאים לזה שרבינו התחיל לומר שהן המחשבה והן הדיבור והן המעשה הן לבושים לתרי"ג מצות התורה, וממשיך בכיוון זה בנוגע למעשה ודיבור, כן היה לו לסיים גם בנוגע למחשבה ולומר ובדיבור ובמחשבה הוא עוסק בפירוש כל תרי"ג מצות והלכותיהן.

בסגנון אחר: למה מחלק רבינו בין דיבור למחשבה, שבדיבור העסק הוא בפירוש כל תרי"ג מצות ובמחשבה העסק הוא בפרד"ס התורה.

ולכאורה הן בדיבור והן במחשבה יכול להיות העסק בפירוש כל תרי"ג מצות התורה ועל דרך זה הן בדיבור והן במחשבה יכול להיות העסק בפרד"ס התורה.

ב. וממשיך רבינו שם: "...שהוא משיג בפרד"ס כפי יכולת השגתו ושרש נפשו למעלה".

ואולי כדאי להעיר שקרוב ללשון זה נמצא גם בפ"ה, אבל שם הלשון: "...מה שאפשר לו לתפוס ולהשיג מידיעת התורה איש כפי שכלו וכח ידיעתו והשגתו בפרד"ס".

וכאן אינו מזכיר כלל "ושרש נפשו למעלה".