תות"ל מגדל העמק
בגליון תשס הביא הת' חא"ז שי' מלקו"ש ח"א ע' 70, וז"ל: "ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין, און דער אלטער רבי איז מוסיף "תיכף ומיד", ומקשה, שלכאו' באגה"ת (ששם מוסיף אדה"ז "תיכף ומיד") מדובר בנוגע לענין הסליחה של הקב"ה, ולא בנוגע לענין הגאולה - ששם כ' אדה"ז תיבת "מיד" בלבד.
ולענ"ד, אין כוונת כ"ק אדמו"ר שאדמו"ר הזקן מוסיף תיבת "תיכף" ביחס לענין הגאולה, אלא רק לעצם זה שמצינו בל' אדה"ז הנוסח "תיכף ומיד". וכבר מצינו כעי"ז בשיחות כ"ק אדמו"ר, ולדוגמא הלשון המפורסמת "עמדו הכן כולכם", שהשתמש בה כ"ק אדמו"ר פעמים רבות ביחס לכך שאנו עומדים על סף הגאולה. ובלשונו הק' בשיחת ש"פ ויחי תשמ"ז: ". . ווי כ"ק מו"ח אדמו"ר האט מעיד געווען לפני כו"כ שנים - אז איצטער פאדערט זיך נאר די עבודה פון "עמדו הכן כולכם", שטיין בתוקף ("עמדו"), און באופן של "הכן", און אלע צוזאמען באחדות ("כולכם"), ווארום מ'האט שוין אלץ פארענדיקט און ס'איז געבליבן מערניט ווי צופוצן די קנעפלעך . . בכדי זיין בתכלית השלימות, בתכלית ההידור והיופי, לקבל פני משיח צדקנו".
מפשטות לשון השיחה משמע ברור, שדברי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע - "עמדו הכן כולכם" - נאמרו ביחס לענין הגאולה; אך כשמעיינים בתוך המכתב - אג"ק ח"ד ע' רעט - רואים שאין שם שום איזכור של הגאולה [וז"ל שם: "ידידינו אנ"ש ותלמידי התמימים, וכל הנוטלים חלק בדרכי החסידים והחסידות, עמדו הכן כולכם, אתם נשיכם בניכם ובנותיכם, לקבל ברכת הוי' בשפעת חיים ופרנסה טובה ונחת מיוצאי חלציכם". .]
ועכצ"ל, שכ"ק אדמו"ר מתכוון רק לעצם הלשון, וכדרכו בקודש מייחס זאת לענין הגאולה. וכ"ה בנדו"ד, שאמנם אדה"ז כ' "תיכף ומיד" ביחס לענין הסליחה, אך כ"ק אדמו"ר מייחס זאת לענין הגאולה.
אמנם בהא שאדה"ז עצמו לא כ' "תיכף ומיד" ביחס לענין הגאולה, י"ל כמו שכתב הת' הנ"ל בהקובץ, עיי"ש.