א) אמרו רז"ל (שבת ל, ב): "עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת". והיינו, שלא יצטרכו לדוש ולרקד ולנפות וללוש ולאפות כו' - אלא הלחם ייצא מוכן מעם הארץ, ועד"ז בנוגע לבגדים שייצאו מוכנים.

ב) ובשיחת ש"פ בהר תשל"ג ביאר רבינו, שאמנם הארץ תוציא מעצמה גלוסקאות וכלי מילת כו', אבל עדיין יצטרכו לחרוש ולזרוע. כלומר, שאף שכל המלאכות הקשורות בהכנת הלחם לא יהיה צורך בהם יותר, כי הלחם ייצא מוכן - הרי בנוגע להתחלת הענין, החרישה והזריעה, בזה יהיה צורך אף לעת"ל. ומבאר שם הטעם לדבר, כיון שהמטרה היא שיהיה "דירה בתחתונים", הרי כדי שיודגש שהגילויים מלמעלה הם תוצאה של עבודת התחתונים דוקא - לכן יהיה צורך לחרוש ולזרוע, ענין של עבודת התחתונים, ודוקא עי"ז תהיה אח"כ הצמיחה באופן מוצלח ומבורך וכו'.

ג) וראה בשיחת ש"פ אמור תשמ"ז (התוועדויות ח"ג ע' 279), שמפרש שם הפסוק (ר"פ בהר) "ושבתה הארץ שבת לה' שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך", שכידוע קשה הסדר בפסוק - שהיה צ"ל בהיפך, ומבאר שם שפסוק זה קאי על לע"ל, וז"ל:

"הכניסה לארץ בגאולה העתידה לא תהי' באופן של כיבוש ומלחמה, כבכניסה לארץ בפעם הראשונה, שבע שכבשו ושבע שחלקו - אלא, מתוך מנוחה, "בשובה ונחת", ותיכף ומיד.

ונוסף לזה, לא יצטרכו לעבודה ד"שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך" - שהרי "עתידה א"י שתוציא גלוסקאות וכלי מילת", אשר, עם היותם "גלוסקאות וכלי מיל" שיצאו מ"הארץ" (לא מהשמים), מכל מקום, לא יהי' צורך בפעולה טבעית כדי להשיגם, מכיון שארץ ישראל תוציאם בדרך נס, כך, שלא יהי' צורך להמתין משך זמן.

ועפ"ז, בכניסה לארץ בגאולה העתידה - מכיון שלא יצטרכו להמתין לכיבוש וחלוקה, ולשש שנים של עבודה בשדה ובכרם - הרי תיכף ומיד "ושבתה הארץ שבת לה'" כפשוטו; ורק לאחרי זה, מכיון שצריך להיות דירה בתחתונים דוקא, יהיה גם "שש שנים תזרע שדך" - באופן ד"ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם", עכ"ל.

ולכאורה תוכן הביאור כאן שונה במקצת מהשיחה דתשל"ג. כי, בתשל"ג לומד בפי' מארז"ל זה דגלוסקאות וכלי מילת שהכוונה היא לאחר הזריעה, אמנם כאן לומד בפי' מארז"ל זה שיהיה בלי זריעה. שלכן, מיד שיכנסו לארץ ימצאו פירות וכו' מוכנים, ללא זריעה קודם.

אמנם מה שממשיך שלאחר מכן, "מכיון שצריך להיות דירה בתחתונים דוקא, יהיה גם "שש שנים תזרע שדך"", צריך ביאור:

השייכות ד'זריעה' ל"דירה בתחתונים" - מובנת ע"פ השיחה דתשל"ג; אבל צ"ע, אם מיד שיכנסו לארץ ימצאו פירות מוכנים ללא זריעה לפנ"ז, מדוע לאחר מכן יחזור המצב ו'יירד' בדרגתו - ששוב יצטרכו לזריעה?! ואם מצד הענין ד"דירה בתחתונים", שלכן צ"ל ענין הזריעה - למה מיד שיכנסו לארץ ימצאו פירות מוכנים ללא זריעה?

ובמלים פשוטות: בשיחה דתשל"ג מבאר שכל הזמן יצטרכו לזרוע - אמנם כאן בתשמ"ז יוצא דבר חידוש, שבתחילה לא יצטרכו לזרוע, ואחר כך שוב יתחדש הצורך בזריעה! וצ"ב.

ד) ויש להעיר עוד, שבמאמרי אדמו"ר האמצעי בכ"מ, נראה שלמד בפשטות ש"עתידה א"י שתוציא גלוסקאות וכלי מילת" כוונתו היא שתוציא לגמרי מעצמה, לללא זריעה כלל. ראה מאמרי ס' בראשית עמ' שז: "הארץ לא תקבל מן הגשמיות כלל ולא מזרע הזרוע רק מצד עצמה תצמיח הכל, כמ"ש בחריש ובקציר תשבות, ואמר: עתידה א"י שתוציא גלוסקאות וכלי מילת כו'". ובהנסמן שם.

ואמנם, במאמרי אדמו"ר האמצעי שם מבואר שיהיו ב' תקופות, וזה שהארץ תוציא מעצמה ללא זריעה יהיה זה רק בתקופה השניה. אבל (מלבד שבשיחה דתשל"ג נראה קצת שכוונתו גם לתקופת תחה"מ, שגם אז יצטרכו לזרוע, ואינו מוכרח -) עכ"פ יש כאן פירושים חלוקים בהסברת מארז"ל זה של "עתידה א"י שתוציא גלוסקאות וכלי מילת", שלפי השיחה דתשל"ג פירושו של מאמר זה הוא - לאחרי הזריעה, ולפי השיחה דתשמ"ז ומאמרי אדמו"ר האמצעי - כוונת המאמר היא ללא זריעה.

ה) וכן ראיתי שלמד בפשטות הרה"ג הרה"צ רלו"י מבארדיטשוב, שפי' (בס' 'קדושת לוי' עה"ת) הפסוק "וזרעתם לריק זרעכם" - "כי עתידה א"י שתוציא גלוסקאות וכלי מילת ותהי' הזריעה לריק, כי לא יהי' צורך לזריעה, רק אויביכם יזרעו" - שלמד פי' מארז"ל זה של גלוסקאות וכלי מילת שבא לשלול גם הזריעה. ועצ"ע בכ"ז.