בגליון תתי (עמ' 9) כתב הרב איב"ג שי' "והחינוך (מצוה תצז) תירץ קושייתו הנ"ל (איך נמנה מצות מינוי מלך לדורות - והלא כשנמשח דוד נסתלקה זאת המצוה) וז"ל "שענין המצוה אינו למנות מלך חדש לבד, אבל מענינה הוא כל מה שזכרנו למנות מלך חדש אם תהי' סיבה שנצטרך לו וכו' עכ"ל"", והביא מס' מנחת יחיד שפירש כוונתו שיתכן קיום המצוה רק מזרעו של דוד, ודחה זאת הנ"ל (דמקושית החינוך מוכח דסב"ל דבמלכי בית דוד לא יהי' עוד מינוי) לכן הסיק שנראה לפרש כוונתו על מלכי ישראל, וראה עוד שם.

ולא הבנתי מה הכריחם לפרש שיש (לדעת החינוך) מצות מינוי מלך בתור מינוי גם לדורות, דהנה ז"ל החינוך שם "שענין המצוה אינו למנות מלך חדש לבד, אבל מענינה הוא כל מה שזכרנו, למנות מלך חדש אם תהי' סיבה שנצטרך לו, וגם כן להעמיד המלוכה ביד היורש, ולתת מוראו עלינו ונתנהג עמו בכל דבר כמצוה וכתורה הידועה, וזה באמת נוהג הוא לעולם". עכ"ל.

ובפשטות מ"ש "וזה באמת נוהג הוא לעולם" כוונתו על מ"ש "וגם כן להעמיד המלוכה ביד היורש וכו'" - דלכן כתב "וגם כן" - להודיע שהמצוה היא לא רק "למנות מלך חדש אם תהי' סיבה שנצטרך לו" אלא "גם כן וכו'".

בעמ' 10 שם הביא הרב הנ"ל פי' התרגום עה"פ (איכה ד, כ) "רוח אפינו משיח ה'" - "והוה מתרבי במשח רבותא דה'" דמשמע דיאשיהו (דעליו קאי) נמשח בשמן המשיחה, והקשו בזה דלמה נמשח הלא הי' מבן מלך ולא הי' שם מחלוקת? ותירץ בהדרת מלך (הל' מלכים פ"א הי"ב) דמשום שירמיהו החזיר עשרת השבטים חל על יאשיהו מינוי חדש משום העשרת השבטים.

וכתב הרב הנ"ל "וזה לא כנ"ל בהחינוך דהמלכות בית דוד לא שייך מינוי חדש ולכן י"ל דאי"צ משיחה? אבל אפ"ל בזה ג"כ כפי שנתבאר לעיל מהשיחה דש"פ וירא תשמ"ג לגבי מלך המשיח (ראה שם) דפעולת המשיחה הוא פעולה נמשכת דכן י"ל ביאשיהו שהוא עצמו לא נימשח ורק הי' משיחה נמשכת וכ"כ בס' ברכת יצחק סנהדרין סי' יח".

ולענ"ד לכאו' קשה לומר כן דאי משום הא מאי שנא יאשיהו משאר המלכים, ועוד דא"כ למה הוסיף התרגום "והוה מתרבי במשח כו'" (וראה בשמואל ב - ב, כג, שתרגם משיחי' ובכ"מ).

ונראה לומר בפשטות כמ"ש ההדרת מלך הנ"ל (אלא באופן אחר קצת) דהנה מה שהקשה דלא הוי כהחינוך, לענ"ד לכאורה אין זה נכון דהחינוך דיבר רק על מינוי ולא על משיחה, ויתכן לומר דלפי שמלך מחדש על עשרת השבטים הי' משיחה חדשה בשביל המלוכה בפועל עליהם (וכמו שהביא מלקו"ש חכ"ח עמ' 109-110 שחילק בין מלך בעצם להנהגת המלוכה בפועל, וראה בלקו"ש חכ"ה עמ' 109 הע' 39 דענין המשיחה עם הוי' בשביל דבר קטן ביותר), ולכאו' גם שם י"ל שהמשיחה הי' בשביל מלוכה בפועל כי זה הרי לאחר שהסכימו על אחד מהם או שנגררו אחריו הרוב וכו' וראה בהע' שם.