המנחת חינוך מצוה תר"ג דן מהי הטעם למצות זכירת עמלק דהחינוך כתב דנשים פטורות ממצוה זו שאינם בכלל מלחמה ואין עליהם החיוב דמחית עמלק ולכך פטורות מזכירת עמלק.

וע"ז כתב המנחת חינוך שם מי עמד בסוד ה' יתברך אם הטעם מחמת הנקמה דאפשר גזירת הכתוב שנזכור שנאתו מאיזה טעם ואנחנו אין יודעים, ואפשר אף בביאת משיחנו שיכרת עמלק מכל וכל, כו' מ"מ הזכירה יהי' תמיד מ"ע.

ולהעיר ממלאכת שלמה מגילה פ"ג מ"ד שכתב דטעם הזכירה היא שיעשה תשובה ע"י שיזכור עמלק ומה גרם לה ולכך גם בזה"ז שייכת המצוה דזכירה אע"פ שאין עכשיו מחי' בפועל (מכמה טעמים) וגם לעתיד לבא שנמחה עמלק מהעולם קיימת מצוה זו.

והנה בלקו"ש חי"ד פ' כי תצא ב' בהערה 24 הביא המנחת חינוך הנ"ל וכתב וצ"ע שכותב זה בדרך אפשר - והרי עפמש"כ הרמב"ם במצות הריגת ז' אומות (סהמ"צ מ"ע קפ"ז - בכמה דפוסים נשמט מפני הצענזאר - הובא בחינוך מצוה תכ"ה) לכאורה ודאי הוא.

וצריך לבאר תוכן הקושיא דכ"ק אדמו"ר ומה הכוונה לכאורה ודאי הוא, דמשמע שיש להשיב ע"ז, ומ"מ לכאורה ודאי הוא דהמצוה נוהגת לעולם אפילו לאחר שנכרת עמלק לעתיד לבא.

ואפשר לבאר בזה דהנה ספיקת המנחת חינוך היא שכתב ואפשר אף בביאת משיחנו יהי' מצות זכירת עמלק היא מהו הטעם דמצות זכירת עמלק האם היא פרט וטעם משום מחי' וא"כ באופן שבטל מצות מחי' אין עוד מצות זכירה, או שהן ב' מצות נפרדות ואין תלויים זב"ז.

וע"ז כתב כ"ק אדמו"ר דבסהמ"צ שם מבאר הכלל דמצוה הנוהגת לדורות דכל מצוה שיש אפשרות לקיימה בכל זמן נוהגת בפועל.

ולפי"ז מכיון שזכירה שייך לקיימה גם לדורות יש עליו חיוב אפילו באופן שבטל בפועל מצות מחית עמלק.

דבסהמ"צ שם מבאר דמצוה הנוהגת לדורות היא אפילו מצוה שבטל האפשרות לקיימה, מ"מ מכיון דאין המצוה תלוי' בזמן מסויים, כמו מחיית עמלק דאע"פ שאין המצוה בפועל לאחר ביאת משיח צדקנו שיכרית השם זכר עמלק לגמרי, מ"מ חשיב מצוה הנוהגת לדורות, דכל פעם שיש שם האפשרות יש מצוה לקיימה.

ומצוה שאין נוהגת לדורות היא מצוה שיש האפשרות גם בזמן אחר ומ"מ המצוה אינה נוהגת שם רק בזמן מסויים כמו לוי שהי' פסול במדבר וכשר היום, ומסיים הרמב"ם שם והבן זה השרש ושים אותו בלבבך.

ולפי"ז זכירת עמלק שיש אפשרות הרי צריך לקיימה שהרי היא מצוה הנוהגת לדורות דאם תאמר שבטל המצוה לאחר מחיית עמלק נמצא שאינה נוהגת לדורות שהרי קיימת האפשרות דזכירת עמלק ולא צריך לקיימה.

אמנם יש לדון בזה דאי נימא דהזכירה היא טעם משום מחיית עמלק כמו שסבר החינוך, א"כ אפשר דבאופן דבטל האפשרות דמחי' לעתיד לבא שיכרית השם עמלק לגמרי, ממילא אין גם הטעם למצות זכירת עמלק והוי כאילו אין עוד האפשרות למצוה זו שהרי היא פרט במחית עמלק.

וע"ז כתב כ"ק אדמו"ר דאעפ"כ לפי הכלל בסהמ"צ לכאורה ודאי הוא דיש המצוות זכירת עמלק לעתיד לבא דסוף סוף שייך האפשרות דזכירת עמלק וא"כ היא מצוה הנוהגת לדורות בפועל. דזהו הכלל במצות הנוהגות לדורות דמצוה ששייך לקיימה לעולם, החיוב היא תמידי, ואפשר דזה מכריח דאין טעם הזכירה משום מחית עמלק והן ב' מצות שאין תלויין זב"ז.