כבר שקו"ט בכמה מקומות בביאור דברי הרמב"ם סוף הל' מלכים "ואם לא הצליח עד כה או נהרג בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה", דלכאורה מה ענין ב' הפרטים דלא הצליח או נהרג, והרי נהרג הוא בכלל לא הצליח, ובכלל מה משמעות הענין דלא הצליח, ומה זה "עד כה".

ושמעתי מחכם אחד הצעת פירוש מחודשת, ובהקדם ב' שאלות: א. מדוע ראה הרמב"ם צורך לשלול את זהותו של משיח אם קרו אצלו ב' תנאים אלה (ולא סמך שילמדו מן החיוב על השלילה). ב. מדוע נקט לשון ארוכה "שאינו זה שהבטיחה עליו תורה", ולא כתב בקיצור "שאינו משיח".

ולכן פירש שכוונת הרמב"ם כאן היא לשלול את דעתו של הלל שבגמ' סנהדרין שאין להם משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו, היינו שלדעתו של הלל אף שהתורה הבטיחה על ביאת המשיח, הרי אם היה אדם שהיו אצלו כל הדברים שצריכים להיות במשיח, נמצא שזה שהבטיחה עליו תורה כבר היה ומעתה אין להם משיח לישראל ח"ו. ושיטה זו בא הרמב"ם לשלול באמרו "ואם לא הצליח עד כה . . אינו זה שהבטיחה עליו תורה", דמזה שהמצב שהיה בימי חזקיהו לא נמשך "עד כה", עד היום הזה, מוכח שאין זה שהוא היה המשיח שאכלוהו, אלא שלא הוא זה שהבטיחה עליו תורה. וכיוצא בזה לענין בן כוזיבא, שדימו החכמים שהוא משיח, אין לנו לחשוב שכיון שנהרג הרי "אכלוהו כבר", אלא אינו זה שהבטיחה עליו תורה.

ואם כי זהו פירוש נאה, מ"מ לכאורה קשה לפרש כן דברי הרמב"ם, שהרי הרמב"ם מדבר על העתיד ולא על העבר, דלמאי נפק"מ מה היה בעבר, ובכלל אין זו דרכו של הרמב"ם להתעמת עם דיעות בגמרא שנדחו.

ואבקש מקוראי הגליון להעיר בזה עוד.