תות"ל 770
בגליון הקודם (עמ' 3) הביא הגראי"ב גערליצקי שי' מ"ש כ"ק אדמו"ר (לקו"ש ח"ח עמ' 61 בשוה"ג) על הרמב"ם בהל' מלכים "ואם יעמוד מלך מבית דוד וכו'" וכותב כ"ק אדמו"ר "יעמוד מלך: עכצ"ל שאין הכוונה ע"פ ב"ד של ע' ונביא (הל' מלכים פ"א ה"ג), וע"ד ראיית הרמב"ם (כאן ה"ג) אין הדבר כך שהרי רע"ק אמר על בן כוזיבא המלך שהוא המלך המשיח (ולא היה שם נביא וכו') - כ"א ע"ד שכותב על בן כוזיבא המלך", עכ"ל כ"ק אדמו"ר.
וביאר הגראיב"ג בארוכה מה שנראה כאן שיטת כ"ק אדמו"ר דבכדי שיהיה דין מלך צריך ב"ד של ע' ונביא ולא סגי בלאו הכי, ובסוף דבריו הצריך עיון במ"ש כ"ק אדמו"ר "ב"ד של ע'", והרי לשיטת הרמב"ם יתכן שתשוב הסנהדרין עוד לפני ביאת המשיח וביותר שכותב בפיהמ"ש "שהסנהדרין תשוב לפני התגלות המשיח וזה יהיה מסימנו", וא"כ מאן יימר שלא יהיה סנהדרין ומדוע נקט כ"ק אדמו"ר בפשטות שלא תהיה שיבת סנהדרין? ע"כ תוכן קושייתו.
ולכאורה הו"ל להקשות גם על נבואה, דידוע מ"ש הרמב"ם באגרת תחיית המתים שלו דבשנת ד' אלפים תתקע"ו "תחזור הנבואה לישראל" ועוד כותב שם "ואין ספק שחזרת הנבואה היא הקדמת המשיח שנאמר ונבאו בניכם ובנותיכם וגו'" וכ"ק אדמו"ר כותב ע"כ (לקו"ש ח"ב עמ' 588) שאמנם באותו הזמן היו ר' שמואל החסיד אביו של ר' יהודה החסיד, ר' אלעזר בעל הרוקח וכו', ובש"פ שופטים ה'תנש"א ביאר כ"ק אדמו"ר בארוכה עפ"ז מה שמביא הרמב"ם דיני נבואה ביד החזקה שלו כיון שגם עכשיו שייך מציאות דגילוי הנבואה, ע"ש בארוכה.
וא"כ גם מכאן יש להקשות על שוה"ג הנ"ל מנ"ל בפשיטות דמלך המשיח לא יועמד ע"י נביא והרי תחזור הנבואה.
ולפענ"ד אין כאן קושיא, דאין כוונת כ"ק אדמו"ר לומר שלא יתכן שמלך המשיח יהיה ע"י ב"ד של ע' ונביא אלא שכוונת הרמב"ם במ"ש "מלך" אינה שמוכרח להיות מלך ע"פ דין, אלא ע"ד בן כוזיבא.
וכמו הוכחת הרמב"ם מבן כוזיבא שאין מלך המשיח צריך לעשות מופתים דההוכחה אינה שבודאי לא יעשה מופתים, אלא שזה אינו מגדרו, וה"ה כאן כשהרמב"ם כותב מלך מוכרח שאין מתכוין שמגדרו של משיח להיות דינו דין מלך מלכתחילה להראות מבן כוזיבא שלא היה מלך ע"פ דין.
ומוכח כן ממה שכ"ק אדמו"ר מביא ראיה מבן כוזיבא, דאם תמצי לומר שעד ביאת המשיח לא יהיה ב"ד של ע' ונביא מדוע הוצרך לראיה מבן כוזיבא והרי אפשר להביא ראיה מהמציאות דלא יהיה ב"ד של ע' ונביא, וק"ל.
עוד בענין הנ"ל, דהביא שם שיטת הסוברים שלרמב"ם רק התנאי של ב"ד של ע' הוא לעכובא משא"כ נביא אינו לעיכובא, וא' מההוכחות לשיטתם הוא ממ"ש הרמב"ן (דברים יז, טו) עה"פ "לא תוכל לתת עליך איש נכרי" והרי א' מתנאיו של מלך הוא שמתמנה ע"י נביא א"כ מה לעם להזהיר כן והרי ה' לא יבחר איש נכרי, ומתרץ דנביא אינו לעכובא.
אמנם שיטת כ"ק אדמו"ר (כעוד מפרשים שהביא שם) מוכח דהוא לעכובא, ולכאורה מוקשה ע"כ מהנ"ל ולא הביא אם מתרצים המפרשים על כן ומה.
ואולי היה אפשר לתרץ דאה"נ שמוכרח הוא ע"י נביא, אך אם אמנם יבוא נביא ויבחר באיש נכרי הנה יהיה בא' מב' אופנים, או שיאמר שהוא הוראת שעה, או שיאמר זה בתור דין חדש - וא"כ נדע שהוא רוצה לעקור דבר מדברי תורה והוא נביא שקר, וא"כ יש טעם להזהיר "לא תוכל לתת עליך איש נכרי", שבזה נוכל לבדוק את הנביא. ועצ"ע.