בספר השיחות תשמ"ח שיחת ש"פ בהו"ב בסופו בהערה 77 בענין עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל וז"ל: "וי"ל שעד"ז הוא גם בנוגע להר סיני, ואדרבה - במכ"ש וק"ו - להיותו ה"סיבה" לכל עניני תומ"צ, שהם נצחיים (ראה תניא פכ"ה: "יחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד . . אלא שלמטה הוא תחת הזמן כו'" - בעולם הזה דוקא, עולם השינוי, משא"כ לעת"ל - מצב שלמעלה משינוי).

ובשוה"ג שם וז"ל: "כולל גם השינוי שנעשה בהקדושה דהר סיני ע"פ תורה - "במשוך היובל המה יעלו בהר" (יתרו יט, יג) - דלכאורה תמוה ביותר וביותר לומר שלעת"ל ישאר הר סיני במקומו עתה קרוב לרפידים וכו' וישאר כן לנצח! ועכצ"ל שלעת"ל יתבטל שינוי זה". עכל"ק.

העולה מדברי הרבי שלעת"ל גם הר סיני יקבע בארץ ישראל וסיבת הדבר דאף דהי' שינוי - ע"פ תורה - בקדושת הר סיני, עכצ"ל שיתבטל שינוי זה בפרט שהר סיני הוא הסיבה לכל עניני תומ"צ שהם נצחיים וכמבואר בתניא שרק עתה בעולם השינוי תחת גדרי הזמן יכול להיות שינוי זה אמנם לעת"ל יתגלה נצחיות זה ולכן יקבע בא"י ולא ישאר במקומו עתה קרוב לרפידים.

הנה מצאתי פי' נפלא בילקוט מעם לועז סוף פ' בשלח עה"פ מחר אנכי נצב על ראש הגבעה דהוא תנא דמסייע לי', דמפרש שמשה ויהושע וע' זקנים הלכו להר סיני דשם נעשה הנס דהמים (וכמפורש בקרא הנני עומד לפניך שם על הצור בחורב והכית שם גו') ובני ישראל נשארו ברפידים, ואז בא עמלק להלחם בישראל ואמר משה ליהושע ללכת לרפידים להלחם בעמלק והוא בעצמו נשאר בהר סיני להתפלל בהר סיני דוקא שהוא מקום קדוש. עכתו"ד.

רואים מזה שמשה בחר להתפלל דוקא על הר סיני מחמת קדושתו, וי"ל דחשיבותו כמקום קדוש הוא דהקב"ה נתגלה למשה שם ע"י הסנה והודיעו שתעבדון אלקים על ההר הזה, ולכן אף שעדיין לא הי' ה"תעבדון" כי עדיין לא נתנה התורה מ"מ חשיב לי' מקום קדוש, ולכן משה התפלל דוקא שם! וי"ל שהוא ע"ד מ"ש בתניא שבדרגא דלמעלה משינויים למעלה מן הזמן הרי 'הי' הווה ויהי' כאחד' ולכן הגם שעדיין לא נתנה התורה עליו מ"מ הוא מקום קדוש שיתקבל שם תפילתו.

ולהעיר מהידוע שעמלק חשב באצטגניות מתי להלחם כו' ומשה בהיותו למעלה מן הזמן, שבשם.

עוד יש להעיר שאף שהי' שינוי במשוך היובל המה יעלו בהר מ"מ מצינו שהי' שם השראת השכינה אח"כ ג"כ כמבואר בזה המחלוקת רש"י ותוס' בריש יומא.