בגליון ש"פ בהעלותך תשס"א העלה הרב וו.ר. כמה דיוקים בפירש"י בשני ד"ה אלה, שמתוכם יש לעמוד על המכוון בתוכם.

בפירש"י פרשת אמור ד"ה מלאכת עבודה (כג, ח): אפילו מלאכות החשובות לכם עבודה וצורך שיש חסרון כיס בבטלה שלהן כגון דבר האבד... (משום מה לא הועתקו בהערת הנ"ל יתר דברי רש"י שם אבל רש"י ממשיך בדבריו שם וז"ל:) כך הבנתי מתורת כהנים דקתני יכול אף חולו של מועד יהא אסור במלאכת עבודה וכו', עכ"ל.

הוספה הנ"ל הוא מגופו של דברי רש"י שם כמוכח מהעתקת דבריו אצל גדולי המפרשים הרא"ם והלבוש.

בפירש"י שם (כג, לו) ד"ה כל מלאכת עבודה: אפילו מלאכה שהיא עבודה לכם שאם לא תעשוה יש חסרון כיס בדבר, עכ"ל בד"ה הנ"ל, וממשיך שם בד"ה לא תעשו: יכול אף חולו של מועד יהא אסור במלאכת עבודה, ת"ל היא, עכ"ל.

והקשה הרב וו.ר. למה פירש רש"י פירושו בד"ה הראשון בפסוק כג, ח ולא בפסוק כג, ז הקודם לו, שגם שם נאמר "כל מלאכת עבודה לא תעשו".

- והרי בפרשת פנחס (כח, יח) בפסוק שדומה לפסוק כג, ז הנ"ל שבפרשת אמור, (שנאמר שם "ביום הראשון מקרא קודש כל מלאכת עבודה לא תעשו") מפרש רש"י "אפילו מלאכה הצריכה לכם, כגון דבר האבד, המותרת בחולו של מועד, אסורה ביום טוב" (ועוד כמה שאלות בפירושי רש"י הנ"ל שאביאם לקמן).

הנה, מהד"ה "מלאכת עבודה" שבפירש"י בפ' אמור כג, ח ניכר שכוונתו לפרש השינוי מלשון הכתוב שבפסוק הקודם גבי שבת, שנאמר שם "לא תעשה כל מלאכה", ולשון הכתוב אחרי כן גבי המועדים "מלאכת עבודה" לא תעשו.

ורש"י מביא התו"כ בהמשך לפירושו "יכול אף בחוש"מ יהא אסור מלאכת עבודה וכו'", שעל ידי זה יובן שכוונת הכ' להדגיש שביו"ט "אפילו מלאכת עבודה דהיונו אפילו מלאכות החשובות לכם עבודה וצורך … כגון דבר האבד" שאינו אסור בחוה"מ, אסור ביו"ט.

ומפני דברי התו"כ הנ"ל קבע רש"י פירושו דוקא בפסוק כג, ח ולא בפסוק הקודם כג, ז (וכן גבי סוכות ושמע"צ בפסוק כג, לו ולא בפסוק כג, לה), - שבפסוק כג, ז הקודם (וכן בפסוק כג, לה) מדובר רק על יום הראשון, משא"כ בפסוק כג, ח (וכן בפסוק כג, לו) מדובר על כל השבעת ימים, ובו מסיים "כל מלאכת עבודה לא תעשו", שנותן מקום להקס"ד שבתו"כ (מקומו של התו"כ הוא בהמשך בפסוק כג, לו אבל הנתינת מקום להקס"ד שבתו"כ בגלל ה"שבעת ימים" שווה בשניהם).

וכמודגש בפירש"י בד"ה שבעת ימים (ג"כ כג, ח) שלפני ובסמיכות לד"ה מלאכת עבודה הנ"ל "שם דבר הוא, שבוע של ימים שטיינ"א בלע"ז...", שענינו איחוד של שבעה ימים רצופים.

ואפשר שרש"י זה משמש הנתינת מקום ורקע להתו"כ שבפירש"י "יכול אף חולו של מועד...".

אבל בפ' פנחס נאמרים הפסוקים של איסור מלאכת עבודה של יום ראשון ושל יום השבועי אחד כמו השני, בלי קשר להשבעה ימים. שהפסוק שמדובר בו על שבעת הימים עומד בפני עצמו, ואינו חלק מפסוק שבו נמצאים המילים "מלאכת עבודה לא תעשו".

ומשום זה מפרש שם רש"י פירושו הנ"ל על יום ראשון, ששם אין נפק"מ בין יום הראשון ליום השביעי.

ומה שהקשה שם הנ"ל למה צריך לפרש פעם שלישי בפ' פנחס אחרי שכבר פירש פעמיים בפ' אמור, אולי הטעם משום שזהו בספר במדבר.

ובנוגע לשאלתו מ"ט אין רש"י מפרש הטעם של הכפילות בפ' אמור, בזה אין אני רואה שאלה ע"פ מה שנתבאר לעיל, - שהכתוב משתמש במועדים בשם מלאכה מיוחדת ושונה מן זה שבשבת.

ועל מה ששואל שבפרשת אמור בד"ה הראשון מעתיק רש"י רק תיבות "מלאכת עבודה" מן הכתוב, ובד"ה השני מעתיק גם תיבת "כל" מן הכתוב, הנה אחרי עיון מצאתי דברים בגו.

דיש לשים לב שבפירוש רש"י בפסוק לו, יש בו שלושה ד"ה, והם מהווים חלק שלם מן חלק הסופי של פסוק זה, מתחיל מן המילים "עצרת היא", ועד התיבות "לא תעשו" שהם סיום הפסוק.

והרי עפ"י סיום פירושו שם שהסרת הקס"ד של איסור מלאכת עבודה בחוה"מ הוא מן תיבת "היא" שב"עצרת היא", נמצא שיש קישור בין תיבת "היא" להמילים אחריו שהתחלתם כל (מלאכת עבודה), וקרוב הדבר שמפני זה אחרי ד"ה "עצרת היא" הביא רש"י בד"ה אחריו גם תיבת כל. (וגם מכך יש לראות שוב עד כמה מן הדיוק יש למצוא בד"ה שבפירש"י).

ובנוגע לשאלתו האחרונה בהערתו, דהוה לי' לרש"י לפרש הכל בד"ה הראשון, דהיינו "יכול אף חולו של מועד יהא אסור ... ת"ל לקמן היא". - י"ל בזה שמפני חישוב פשוטו של מקרא בוחר רש"י ללכת אחרי לשון המקרא כאן ב-כג, ח.

ובלשון הכתוב יש בו מקום רק לקס"ד כנ"ל (וכמו בפסוק לו). ולהבנת הלשון במלאכת יו"ט בניגוד למלאכת שבת, שזה עיקר ענינו של פירש"י כאן, מספיק הידיעה שזה רק קס"ד גרידא ע"פ לשון קטע של התו"כ שהובא בפירש"י "יכול...".

עוד יש לומר בזה בפשש"מ, כיון שפרשת מועדות נמצא כולו במקום אחד, מתחיל "אלה מועדי ה'" ומסיים "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל", אין צריך רש"י לפרש תיכף כל דבר שיתבאר בהמשך המועדות כשנגיע למקומן.

ועוד י"ל בזה, שהבן חמש יכול לעבור על כל פרשת המועדות בלי לדעת עד היכן מגעת איסור מלאכה בחוה"מ, אבל לדעת מה פירושו של מלאכת עבודה ביו"ט בניגוד למלאכה סתם בשבת (ויו"ט), זה כבר נוגע לפירוש הפשוט תיכף על אתר.