בגליון האחרון - תתלה (עמ' 142), כתבתי שמצאתי שרש"י מפרש תיבת "גם" או "וגם" בכל התורה כמה פעמים.

א) לאחר שנדפס הקובץ מצאתי עוד פעם (שלא הבאתי בקובץ הנ"ל), שרש"י מפרש תיבת "גם", אבל לא על אתר: בפרשת וישב (לח, י) נאמר: "...וימת גם אותו", שם אין רש"י מפרש כלום. אבל בד"ה רע בעיני ה' (שם, ז) פירש"י, וז"ל: "כרעתו של אונן משחית זרעו, שנאמר באונן וימת גם אותו, כמיתתו של ער מיתתו של אונן", עכ"ל בנוגע לעניננו.

ב) בפירש"י ד"ה "כן תרימו גם אתם" (קרח יח, כח): "כמו שישראל מרימים מגרנם ומיקביהם, תרימו גם אתם ממעשר שלכם כי הוא נחלתכם"ץ עכ"ל. ולכאורה תיבת "גם" היא מיותרת לגמרי, שהרי בתחילת הכתוב נאמר "כן", והי' רש"י יכול לפרש את פירושו אפילו אם לא נאמר "גם" בכתוב.

וצריך עיון למה לא הביא רש"י כאן דרשת הגמרא (ב"מ כב, א) "גם - לרבות שלוחכם", לתרץ היתור של "גם".

ג) בפרשת דברים נאמר (ב, ו): "אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם". הנה כאן אין רש"י מפרש תיבת "גם", וחשבתי לכתחילה שהטעם בזה הוא, שהיות שלקנות גם מים זה חידוש, ולהדגיש החידוש בזה, נאמר בפסוק "גם". ועל דרך שאין רש"י מפרש תיבת "גם" או "וגם" ריבוי פעמים, מפני שהחידוש או ההוספה שהכתוב מדגיש בתיבה זו מובנת בפשטות. משא"כ באותן המקומות שאין החידוש או ההוספה מובן ומבואר בפשטות, שם צריך רש"י לפרש איזה חידוש, הוספה או ריבוי בא הכתוב לחדש, להוסיף או לרבות בתיבת "גם" או "וגם".

אבל אם כן, צריך להבין, שהרי (שם ב, כח) נאמר: "אכל בכסף תשברני ואכלתי, ומים בכסף תתן לי ושתיתי וגו'". ולמה לא נאמר גם כאן: "וגם מים בכסף תתן לי", להדגיש החידוש שבדבר. ואולי אפשר לומר בדוחק גדול, שלאחר שהדגיש הכתוב את החידוש הזה פעם אחת, אין צריך להדגיש אותו חידוש, פעם שניה.