בפירש"י פרשת וישלח ד"ה "את אשר לו" (לב, כד): "הבהמה והמטלטלין. עשה עצמו כגשר, נוטל מכאן ומניח כאן". עכ"ל.

וצריך להבין: א) מה הי' חסר בהבנה כאן אם רש"י לא הי' מפרש "הבהמה והמטלטלין", ולכאורה זה הוא פירוש הפשוט של "את אשר לו"*. ב) רש"י מפרש כאן שני דברים: מה העביר ואיך העביר, ואם כן למה לא העתיק גם תיבת "ויעבר" מן הכתוב.

ג) יש כמה מפרשי רש"י שמפרשים מה ההכרח של רש"י לומר, שההעברה היתה דוקא באופן זה "שעשה עצמו כגשר וכו'": הרא"ם מפרש, וז"ל: "דאל"כ הוה ליה למכתב אחר ויעבור את מעבר יבוק ויעבור פעם אחרת, להורות שחזר ועבר אל המקום שהניח לו את נשיו ואת ילדיו, ואח"כ ויקחם ויעבירם את הנחל". עכ"ל.

ה'גור אריה' מפרש, וז"ל: "דאם לא כן, איך שייך העברה במטלטלין, דאם הוא נושא אותם ממקום למקום, כיון שהאדם גם כן עובר והם עוברים על ידי אדם העובר, לא שייך ביה העברה, שהאדם עובר והוא נושא אותם עמו, לכך צריך לומר דעשה עצמו כגשר". עכ"ל. וכן כתב ה'דבק טוב' וה'באר היטב'.

ה'באר מים חיים' מפרש, וז"ל: "דייק כן מכפל הלשון ויעבירם ויעבר את כל אשר". עכ"ל. וכן כתב ה'דבק טוב' וה'באר היטב'.

אבל לכל הפירושים אינו מובן, לכאורה למה לא העתיק רש"י גם תיבת "ויעבר" מן הכתוב.