בגליון שיצא לשבת פרשת נשא ה'תשמ"ו [שמג], הבאתי פרש"י בפרשת נשא ד"ה "לפני ה" (ה, יח): "בשער ניקנור הוא שער העזרה המזרחי דרך כף הנכנסים". עכ"ל.

ושאלתי שם, שגם בפסוק (ה, טז) נאמר: "...והעמידה לפני ה", ואם כן למה לא פירש רש"י שם מה שפירש כאן. והשאלה היא עוד יותר: שבספרי מפרש על מה שכתב בפסוק (ה, טז) "לפני ה", בשער ניקנור. ועל מה שנאמר בפסוק (ה, יח): "והעמיד הכהן את האשה לפני ה'", מפרש הספרי: וז"ל: "מקום שמעמידה בתחלה מעמידה בסוף". עכ"ל.

ומפרש שם המלבי"ם בפירושו 'התורה והמצוות' על ספרי וז"ל: "היינו ג"כ בשער ניקנור, רק שהיציאה משם לסבב את הר הבית ליגעה, כדי שתודה". עכ"ל.

לאחרונה ראיתי בפירוש 'דבק טוב' על פרש"י זה, וז"ל: "קשה לרש"י: והלא בזיון גדול כזה היאך עושין במקדש. לכן פירש: בשער ניקנור, והשתא ניחא דפירש רש"י כאן, ולא פירש לעיל (פסוק טז) על "והעמידה לפני ה" - דבכאן הוא בזיון, ולכן כאן דוקא קשה". עכ"ל.

ואולי לפי דבריו יהיה מובן למה פרש"י תיבת "ופרע": "סותר את קליעת שערה כדי לבזותה". שנאמר בכתוב לאחר תיבות "לפני ה'" - קודם תיבות "לפני ה'", מפני שפירושו שמפרש בשער ניקנור מיוסד על זה שיהיה כאן בזיון. ועיין ב'לבוש האורה' שתירץ זה באופן אחר.

אבל יש להעיר קצת על תירוצו של ה'דבק טוב', מפרש"י ד"ה "וגלח הנזיר פתח אהל מועד" (ו, יח): "יכול יגלח בעזרה, הרי זה דרך בזיון וכו'". עכ"ל.

שלפי דבריו, הוה לי' לרש"י לפרש ג"כ בנוגע לסוטה כעין זה, דהיינו: יכול יפרע את ראשה בעזרה (שהרי נאמר "לפני ה'") הרי זה דרך בזיון וכו'. וגם לפי דבריו אינו מובן כ"כ, למה מוסיף רש"י "דרך הנכנסין".

ואולי אפשר לתרץ באופן אחר קצת, דהיינו: שהיות שרש"י פירש בד"ה ופרע: "כדי לבזותה", לכן פרש"י שהיה זה בשער ניקנור דרך הנכנסין, שכל הנכנסים רואין את בזיונה. משא"כ אם לא עשו זה באותו מקום לא הי' בזיון (כ"כ).