תושב השכונה
בפרש"י בפרשת תצוה ד"ה והי' על מצחו תמיד (כח, לח): "אי אפשר לומר שיהא על מצחו תמיד שהרי אינו עליו אלא בשעת העבודה וכו'". עכ"ל.
שמעתי מקשים שגם בחושן המשפט נאמר (שם, ל): "...ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני ה' תמיד".
הרי שגם כאן נאמר שהכהן גדול נשא את החשן משפט תמיד, ולמה לא פירש רש"י כאן כלום.
ולכתחילה רציתי לתרץ - עכ"פ בדוחק - שיש חילוק בין מה שנאמר בציץ לבין מה שנאמר בחושן המשפט:
דבציץ נאמר: "...והי' על מצחו תמיד וגו'", משא"כ בחושן משפט לא נאמר על לבו תמיד אלא "לפני ה' תמיד".
ולפי זה אולי יהי' הפירוש כאן כמו שכתוב בפסוק (כט) שלפני פסוק זה: "...לזכרון לפני ה' תמיד".
דהיינו, דהגם שהכהן גדול נשא את חשן המשפט רק בשעת העבודה אבל הזכרון לפני ה' הי' תמיד.
ועל דרך שפירש רש"י בד"ה והיה על מצחו תמיד: "...אלא תמיד לרצות אפילו אינו על מצחו שלא הי' כהן גדול עובד באותה שעה" - וכן נפרש בנוגע לחושן המשפט שהזכרון לפני ה' הי' תמיד גם בשעה שהכהן גדול לא הי' עובד.
אבל אם נפרש כן צריך להבין, נוסף לזה שרש"י לא פירש כלום1:
א. רש"י פירש בד"ה את משפט בני ישראל: "דבר שהם נשפטים ונוכחים על ידו אם לעשות דבר או לא לעשות", ואם כן איך שייך על ענין זה זכרון תמיד [משא"כ לפי מדרש אגדה שרש"י מביא שהחשן מכפר על מעוותי הדין].
ב. אם הפירוש של "לפני ה'" בפסוק זה הוא כמו "לזכרון לפני ה'" שבפסוק (כט), למה לא נאמר גם כאן "לזכרון". ועכ"פ הי' לו לרש"י לפרש על דרך שמפרש בכמה מקומות שהרי זה מקרא קצר וחסר תיבת לזכרון.
ולמה נאמר ענין זה שתי פעמים.
1) אולי י"ל (ובהקדים) דהקושיא היא לכאורה גם מפסוק כט שכתוב שם אודות החשן "לזכרון לפני ה' תמיד". אלא ששם פשוט מהי הכוונה במלת תמיד, כי כתוב שם לפנ"ז "בבאו אל הקודש לזכרון לפני ה' תמיד", היינו שמלת תמיד מתייחסת למ"ש "בבאו אל הקדש" אזי תמיד יהי' החשן על הכהן, וכן אפשר לומר בפסוק ל' ששם כתוב "לפני ה' תמיד", היינו שצ"ל עליו תמיד כשהוא לפני ה' - בשעת עבודה, משא"כ כאן שכתוב "והי' על מצחו תמיד" (ורק לאח"ז) "לרצון להם לפני ה'", יותר משמע שהכוונה כפשוטה שצ"ל על מצחו תמיד, ולכן מפרש"י וכו'. המערכת.
Download PDF