בגליון העבר (תתפ, ע' 86) הביא הרב וו. שי' ראזענבלום את דברי רש"י עה"פ (אחרי טז, ו) "והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו": "הוא האמור למעלה, ולמדך כאן שמשלו הוא בא ולא משל ציבור". ע"כ. וע"ז הקשה, דהלא מצינו להלן (בפסוק יא') שנאמר פעמיים "אשר לו": "והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וגו' ושחט את פר החטאת אשר לו", ומדוע לא פירש"י שם מאומה. ע"כ.

והנה הנ"ל למד בפשטות - כפי הנראה בהשקפה ראשונה - שרש"י דילן (בפסוק ו') בא להסביר את היתור של המלים "אשר לו", דלכאורה תיבות אלו מיותרות; דמאחר שכאן בפרשה נזכר רק פר א', וכמ"ש לעיל (פסוק ג') "בזאת יבא אהרן וגו' בפר בן בקר לחטאת" - א"כ מדוע צריך הפסוק לכתוב כאן "אשר לו", הלא אין שם פר אחר. וע"ז מסביר רש"י שהפסוק בא ללמדנו שמשלו הוא בא ולא משל ציבור. וא"כ לפ"ז - מקשה הכותב הנ"ל - הנה גם להלן (בפסוק יא') המלים "אשר לו" נכתבו פעמיים וגם שם הם מיותרים, ומדוע לא פי' רש"י שם מאומה.

אבל כד דייקת שפיר קשה לומר שרש"י כאן בא לבאר את יתור המלים "אשר לו", כי [מלבד הקושיא דא"כ מדוע מעתיק רש"י בהד"ה גם את המלים "את פר החטאת", הו"ל להעתיק רק המלים "אשר לו" ולפרשם, הנה עוד אינו מובן] לפי"ז מדוע מתחיל רש"י פירושו במלים "הוא האמור למעלה", הלא יודעים אנחנו שזהו הפר האמור למעלה, דהלא זו היתה כל הקושיא - דמאחר שנזכר פה רק פר אחד מדוע צריך לכתוב וליתן סימן "אשר לו", אלא רש"י הי' צריך להתחיל פירושו בהסבר "ללמד שמשלו הוא בא וכו'. ועוד קשה, מדוע כותב רש"י "ולמדך כאן שמשלו הוא בא וכו', הי' לו לכתוב רק "מלמד שמשלו הוא בא וכו'', ומדוע מוסיף מלת כאן .

אשר מצד קושיות ודיוקים אלו נראה לומר בדרך אפשר עכ"פ, דלרש"י לא הי' קשה יתור התיבות "אשר לו", כי זה דרך המקרא וכו', רק הי' קשה לו לרש"י המשך הכתובים, וכדלהלן:

דהנה לאחרי שהתורה כתבה "בזאת יבוא אהרן וגו' בפר בן בקר לחטאת וגו' כתונת בד קודש ילבש וגו'" (פסוקים ג' וד') ממשיך הכתוב (בפסוק ה') "ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת וגו'", וממשיך הלאה (בפסוקים ז'-י') לצוות על העבודה בשני השעירים, ורק בפסוק ו' מפסיק מענין השעירים ומדבר אודות פר החטאת של אהרן.

ולכן כשמגיעים להתיבות "את פר החטאת אשר לו" שבפסוק ו' קשה בפשש"מ, דהלא אנחנו מדברים עכשיו על שני השעירים, ומדוע זה נזכר פר החטאת באמצע; ולכן מעתיק רש"י בהד"ה "את פר החטאת אשר לו", דכנ"ל קשה לי' דאנחנו מדברים אודות שני השעירים בפסוק שלפנ"ז (ה'), ובכמה פסוקים לאח"ז (ז'-י'), ולא אודות פר החטאת.

וע"ז מתרץ רש"י שהפר הזה אינו דבר חדש אלא זהו אותו הפר האמור למעלה (ולכן מובן [קצת עכ"פ]) מדוע יכולים להזכירו פה.

אבל מ"מ קשה, הלא היו יכולים לכתוב פסוק זה ("והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וגו'") לפני הפסוק "ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים וגו'", ואז הי' הכל בא על מקומו בשלום, דבתחילה גומרים אודות הפר (עכ"פ עבודה זו של וכפר בעדו וגו') ואח"כ מדברים אודות השעירים, ולמה נכנס הפר דוקא לאחרי הפסוק "ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים וגו'".

הנה ע"ז ממשיך רש"י ומתרץ "ולימדך כאן"; כלומר בזה שהתורה כתבה פסוק זה "פר החטאת אשר לו", (שלא במקומו, לכאורה) בסמיכות ותיכף לאחר הפסוק "ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי גו'", הנה זה מלמד אותנו שפר החטאת הוא לא מאת עדת בני ישראל אלא "רק שמשלו הוא בא".

אבל המלים "אשר לו" כשלעצמם הנה לא מיותרים המה (כדלהלן פסוק יא'), וגם אולי מצד עצמם א"א ללמוד מהם שמשלו בא ולא משל ציבור, דיכול להיות שזה משל ציבור ומ"מ נק' "אשר לו" - מחמת שהציבור נתנם לו או שמקריב את זה עבור עצמו, וכל הדיוק - לפי פשש"מ - שמשלו הוא בא הוא מחמת הסמיכות (להפסוק שקודמו) ששם כתוב "ומאת עדת בנ"י וגו'" וכאן כתב "אשר לו". ודו"ק.