נחלת הר חב"ד, אה"ק
בראשית א, א, רש"י ד"ה בראשית ברא "אין המקרא הזה אומר אלא דרשוני כו'" שאעפ"י שבדרך כלל אין מקרא יוצא מידי פשוטו, שלפי זה הי' צריך לפרש גם מקרא זה שבראשונה ברא ה' את השמים ואת הארץ, שזה בא להראות סדר הבריאה, אבל חוץ מהקושי שבתיבת בראשית, שאילו הי' בא להראות את הסדר הי' צ"ל כתוב בראשונה, שזה הי' אפשר לתרץ שזה מקרא חסר וזה כמו שכתוב בראשית הכל ברא את השמים ואת הארץ, אבל קשה איך אפשר לפרש שהכתוב בא להורות הסדר, הרי בעל כרחך אין זה לפי הדרך, שהרי המים בודאי קדמו, שכתוב ורוח אלקים מרחפת על פני המים, הרי שכבר היו מים, ואילו הי' בא להראות הסדר הי' אומר בראשית ברא את המים, את השמים ואת הארץ כו'.
ומסיים רש"י "ע"כ לא לימד המקרא בסדר המוקדמים והמאוחרים כלום".
לכאורה תיבת "כלום" מיותרת. ולאידך אם היא כתובה, הרי זה בא לשלול שלילה מוחלטת ובפרט שיש לשאול שכבר אמר קטע זה פעמיים, ואעפ"כ חזר ע"ז והוסיף תיבת כלום.
וי"ל בדרך אפשר, שלכאורה הרי בהמשך הפרשה בודאי יש סדר בבריאה, שהרי התורה אומרת במפורש "ויהי ערב .. יום אחד", ואחרי זה יום שני, יום שלישי וכו'.
שלפי זה יש מקום לומר שהמקרא בא להורות סדר הבריאה, ומה שלא כתוב מתי נבראו המים, הנה בתורה מצאנו כו"כ פעמים שדברים שהיו לפני כן כתובים לאחרי, או להיפך, ולפעמים אינו כתוב כלל, כי הדברים מובנים מאליהם, ע"ד מקרא חסר, שאינו צריך להיות כתוב, כי מובן מאליו, וכמו שרש"י מאריך ב"ואם תאמר להורות בא כו' ויש לך מקראות שמקצרים לשונם כו'".
שלפי"ז יש לומר גם גבי מים שאף שלא נכתב, אבל מובן מאליו שנבראו לפני השמים, שהרי נאמר ורוח אלקים מרחפת על פני המים, הרי מוכרח שהמים נבראו לפני זה, וכן שהשמים עצמו נברא מאש ומים.
אבל במה דברים אמורים במאורעות וכיו"ב, שאין מוקדם ומאוחר בתורה, אבל כשהתורה בעצמה כותבת במפורש בראשית ברא וגו', ואם נאמר כפשוטו, שבראשית הוא (כמו) בראשונה, הרי שכן אומרת התורה שבאה לסדר סדר הבריאה מה בראשונה ומה בשני' וכו', והרי לא יתכן שהתורה תעשה סדר, ותכתוב שלא לפי סדר שהרי המים נבראו תחילה, שזה מכריח לומר שבראשית אינו כמו בראשונה.
ולאידך הרי כתוב בראשית, וזה גורם לנסות לפרש שיש כאן סדר של בריאה, ואם כי יש בעי' עם המים, אבל י"ל שזאת באמת בעי', אבל איך שהוא יסתדרו עם זה, כמו שנתבאר לעיל שזה מקרא חסר וכיו"ב, ואז נמצא שחלק קטן אינו לפי סדר והוא ענין המים, ותיבת בראשית קאי על שאר כל ששת ימי בראשית, ובאה לסדר סדר הבריאה מכאן ואילך.
וזהו שמדגיש רש"י בתיבת "כלום", כלומר שאין כאן שום כוונה בתיבת בראשית להורות סדר הבריאה, אפילו לשאר ששת ימי בראשית.
שאף בודאי יש סדר בששת ימי בראשית, אבל לא לימד המקרא - כלומר בתיבת בראשית (שזה אמור ללמד, כאן לא לימד) - בסדר המוקדמים והמאוחרים כלום שאין כאן שום כוונה לומר מה ראשון וכו'. שאם היתה איזה כוונה שהיא על לימוד סדר, לא יתכן שהתורה לא תכתוב שהמים קדמו.