בפירש"י בפרשת וירא ד"ה ותשקין וגו' (יט, לג): יין נזדמן להן במערה להוציא מהן שני אומות.

וצריך להבין: קודם פסוק זה (שם, לב) כבר כתיב: לכה נשקה את אבינו יין וגו'" ולמה לא פירש"י שם מהיכן הי' להן יין.

ולפי מה שהבאתי לעיל מהבאר בשדה שהראי' שהי' להם יין במערה על פי נס הוא ממה שכתוב "יין בלילה הוא" ניחא.

אבל שאלתי שם שממה שרש"י לא העתיק (גם) תיבות אלו מן הכתוב נראה לכאורה שאין זה (עיקר) הכרחי.

וגם בפסוק זה (שרש"י מפרש, צריך עיון) שהרי רש"י בא לפרש מהיכן הי' להם יין. אם כן, למה העתיק תיבת "ותשקין" מן הכתוב, ועיקר תיבה שבא לפרש דהיינו "יין" הוא מרמז בתיבת וגו'.

והוי לי' להעתיק רק תיבת יין מן הכתוב ולפרש"י נזדמן וכו'.

וראיתי בפירוש הבאר היטב, וז"ל: קשה לרש"י דהוי ליה לומר וילכו ויבא יין לכ"פ יין נזדמן להם, עכ"ל.

שלפי דבריו אולי אפשר להבין יותר למה העתיק רש"י גם תיבת ותשקין מן הכתוב.

וראיתי בפירוש באר מים חיים על פירש"י, וז"ל:

דאם לא כן מאין היה להם יין והלא יצאו מן העיר מבוהלים ודחופים ונמלטים על נפשם, ולכן לא נאמר בלילה ההוא רק בלילה הוא מגיד שהקב"ה שנקרא הוא, סייע באותו מעשה דוגמת וישב עמה בלילה הוא הנאמר גבי יששכר, כדפירש רש"י שם, עכ"ל.

והנה מה שכתב והלא יצאו מן העיר מבוהלים ודחופים ונמלטים על נפשם לכאורה כוונתו להעיר של סדום.

אבל עדיין צריך עיון למה לא הביאו עמהן יין מצוער, כשיצאו משם. כמו שבודאי הביאו עמהן שאר אוכלים ומשקים, דאם לא כן איך חיו.

עוד צריך להבין לפי דבריו, וגם לפי הבאר בשדה ושאר מפרשים הנ"ל שמפרשים שזה שנזדמן להם יין יודעים מזה שנאמר "בלילה הוא" על דרך שנאמר ביששכר.

דמ"ט צריך רש"י לפרש בפרשת וירא בד"ה ותהרין וגו' (יט, לו): אף על פי שאין האשה מתעברת מביאה ראשונה אלו שלטו בעצמן והוציאו ערותן לחוץ ונתעברו מביאה ראשנה, עכ"ל.

ולא פירש על דרך שפירש גבי יששכר הקב"ה סייעו להוציא משם שני אומות.

ובאמת שאלה זו היא גם על פירש"י בלאו הכי, שהרי איך שנפרש הכרחו (שהי' נס), הי' נס שנזדמן להן יין, ואם כן למה לא פירש שהי' נס גם לגבי העיבור.

וראיתי בנחלת יעקב שהקשה קושיא זו וז"ל:

צריך עיון דהא אפשר לומר דנתעברו על פי נס כדי להוציא מהן שתי אומות וכמו שנעשה להן נס שנזדמן להן יין, וכן פי' הרב לעיל שהגר נתעברה על פי נס, עכ"ל.

והבאר בשדה תירץ קושיא זו של הנחלת יעקב, וז"ל:

ולק"מ דאחר שהן היו ממהרות בענין וכמו שאמרו אבינו זקן ואם לא עכשיו אימתי פשיטא שלא סמכו על הנס ועשו הדבר שיבא על פי הטבע להתעבר יפה שעה אחת קודם, עכ"ל.

אבל צריך עיון קצת בתירוצו, שלאחר שראו נס שנזדמן להן היין, הי' להן לסמוך גם על נס זה שיתעברו.

וראיתי בפירוש יריעות שלמה על פירש"י בפרשת וירא ד"ה ויסע משם אברהם (כ, א): ... ד"א להתרחק מלוט שיצא עליו שם רע שבא על בנותיו, עכ"ל רש"י.

והקשה היריעות שלמה וז"ל: וקצת קשה הלא הקב"ה זימן להם יין בתוך המערה אלמא דמצוה היתה דלולי זה אין הקב"ה מסייע ידי עוברי עבירה.

וכן יש להקשות מלשון רש"י ד"ה ותשכב את אביה (יט, לג) "...בריכה שפתחה בזנות",

ונראה לי מה שהזדמן להם יין משום כבודו של אברהם דגלוי היה לפניו דאף בלא שכרות היו מזנין עם אביהם על כן ברא הקב"ה דבר מכסה קלון וק"ל מהרש"ל, עכ"ל.

וצריך עיון, שהרי לכאורה זה שנתעברו בנות לוט על ידי ששתה לוט יין לא הי' ידוע לשום אדם. ודוחק לומר שבנות לוט או לוט בעצמו פירסמו זה. ואם כן איך היה זה מכסה קלון.