בסוף פ' בא יש פסוק שלכאורה אינו מובן בפשטות ואין רש"י מפרש על זה כלום, והוא: "שבעת ימים תאכל " (יג, ו), והשאלה שהבן חמש למקרא בודאי ישאל הוא למה לא הזכיר כאן לחוג את יום הראשון.

והשאלה הוא עוד יותר שבכמה פסוקים לפני זה נאמר: "וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש וגו'" (יב, טז).

ואם כן אינו מובן למה בנוגע למקרא קדש מזכיר הכתוב בין יום ראשון ובין יום שביעי, ובנוגע לחג מזכיר רק יום שביעי.

והנה הרמב"ן כתב, וז"ל:

"וטעם שיביאו חגיהם ביום השביעי ולא יאחרו עוד שאין לו תשלומין אח"כ אבל הראשון יש לו תשלומין כל ז' לענין החג ושניהם שוים לענין מקרא קדש כמו שנאמר למעלה וביום הראשון מקרא קדש ביום השביעי מקרא קדש", עכ"ל.

אבל קשה לכאורה לומר שרש"י מפרש גם כן הפסוק באופן כזה, שאינו כפשוטו. אלא הפירוש הוא כ"כ פשוט עד שסמך שהבן חמש למקרא יבין זה מעצמו.