תושב השכונה
אחת מהשאלות ששאלתי בקובץ הערות וביאורים האחרון [תתיא - ע' 97] היא:
שרש"י פירש בפרשת מקץ בד"ה וירדו אחי יוסף (מב, ג): ולא כתב בני יעקב מלמד שהיו מתחרטים במכירתו ונתנו להם להתנהג עמו באחוה ולפדותו בכל ממון שיפסקו עליהם, עכ"ל.
ובד"ה עשרה (שם) פירש: מה ת"ל והלא כתיב ואת בנימין אחי יוסף לא שלח אלא לענין האחוה היו חלוקין לעשרה שלא היתה אהבת כולם ושנאת כולם שוה לו אבל לענין לשבור בר כולם לב אחד להם.
ושאלתי שם, שלכאורה אם היו מתחרטים במכירתו ונתנו להם להתנהג עמו באחוה הרי כבר לא היו שונאים אותו. ולפי זה הי' מתאים יותר אם רש"י הי' אומר רק שלא הי' אהבת כולם בשוה.
וראיתי בפירוש באר בשדה, וז"ל: ...שאין אהבתם עכשיו ושנאתם מעיקרא שוה ולזה זה אומר נפדנו בכך וזה אומר בכך כ"א לפי אהבתו אותו, עכ"ל. ועיין שם שהאריך עוד בפירש"י זה.
ובמשכיל לדוד כתב, וז"ל:
ההרגש הוא פשוט דהול"ל עשרה אחי יוסף אלא מוכרח לדרוש הכי. ומ"מ מ"ש שלא היתה אהבת כלם וכו' הוא קשה ההבנה דמהו ענין שנאה לכאן והלא כבר הקדים רש"י שהיו מתחרטים במכירתו וכו'. ונראה דה"ק שכלם נתחרטו ומ"מ לא היתה אהבת כלם כי היכי שלא היתה ג"כ מלפנים שנאת כלם שוה שהרי שמעון ולוי שהיו שונאין אותו הרבה עכשיו נכנס בלבם קצת אהבה אך דבר מועט ושאר אחיו בני לאה יותר מעט ויהודה יותר מעט וראובן יותר ובני השפחות יותר, עכ"ל בנוגע לענינינו.
ואולי יש לומר הפירוש בדבריו, שהאהבה שהיו האחים אוהבים אותו עכשיו הי' תלוי בהשנאה שהיו שהיו שונאים אותו מעיקרא. ומי ששנא אותו יותר מעיקרא אהב אותו פחות עכשיו.
ואולי יש לפרש על דרך זה גם דברי הבאר בשדה במה שכתב "שאין אהבתם עכשיו ושנאתם מעיקרא שוה וכו'".
אבל עדיין צריך עיון אם זה כוונת רש"י, ועוד שלכאורה לפי דברים הי' מתאים יותר אם הי' הלשון ברש"י להיפוך דהיינו, שלא היתה שנאת כולם ואהבת כולם שוה. שהרי השנאה הי' לפני האהבה.