בריש פרשת חיי שרה, בסיפור קניית מערת המכפלה ע"י אברהם, נאמר בכתוב (כג, ה-ו): "ויענו בני חת את אברהם לאמר לו, שמענו אדוני נשיא אלקים אתה בתוכנו".

והנה לכאורה הכתוב "שמענו אדוני" יש בו סתירה מבחינה לשונית, דפתח ב"שמענו" לשון רבים וסיים ב"אדוני" לשון יחיד, והול"ל "שמענו אדוננו", שהרי בני חת הם המדברים.

והראב"ע עמד על זה וכתב, "אדוני, ולא אדוננו, לשון המדבר, ואין מדרך המוסר לשום אחרים שותפים עמו". פירוש דבריו: אף שנאמר בכתוב "ויענו בני חת", מ"מ הי' אחד שדיבר בעדם, ואין זה מדרך המוסר שיקרא לו אדוננו בשם כולם ולכן קרא לו "אדוני" לשון יחיד. ובתרגום אונקלוס תרגם "אדוני" במובן "אדוננו", "אדוננא". וכן בתרגום יונתן.

אולם בפירוש רש"י על הכתוב לא מצינו שיעמוד על זה. אך מצינו ברש"י לתהלים מזמור קי (הועתק במוסף רש"י כאן בחומש המאור) על הפסוק "נאום השם לאדוני", שכתב רש"י "לאדוני – לאברהם שקראוהו העולם אדוני, שמענו אדוני". כלומר, לפי דברי רש"י שם אין משמעות "אדוני" כאן במובן "אדון שלי", דאז הוי לי' לומר בלשון רבים, "אדוננו", "אדון שלנו" – אלא זהו תואר הכינוי של אברהם "אדוני" (על דרך השם הקדוש אד' שאין משמעו "אדונים שלנו", אלא זהו שם של כינוי). ולכן אין פירוש "נאום השם לאדוני", לאדוניו של כותב המזמור, אלא לאדם זה ששם הכינוי שלו הוא "אדוני", והוא אברהם. ועדיין צריך ביאור מדוע לא פירש רש"י כאן מאומה.