במדרש רבה וירא פרשה נ' (עמ' קג) כתב "אברהם מקדים רחיצה ללינה ולוט מקדים לינה לרחיצה אלא אברהם מקפיד על טינופת עבודת כוכבים לפיכך הקדים רחיצה, ולוט אינו מקפיד על טינופת עבודת כוכבים, ויש אומרים אף זה עשה כשורה כדי שיצאו ויראו אבק על רגליהם שלא יאמרו היכן לנו".

והנה ברש"י (וירא יח, ב) ד"ה ורחצו רגליכם "כסבור שהם ערביים שמשתחוים לאבק רגליהם והקפיד שלא להכניס עבודת כוכבים לביתו, אבל לוט שלא הקפיד, הקדם לינה לרחיצה, שנאמר לינו ורחצו רגליכם".

ובהמשך בנוגע ללוט (וירא יט, ב) כתב רש"י ד"ה ולינו ורחצו רגליכם "וכי דרכן של בני אדם ללון תחלה ואח"כ לרחוץ, ועוד שהרי אברהם אמר להם תחלה רחצו רגליכם, אלא כך אמר לוט, אם כשיבואו אנשי סדום ויראו שכבר רחצו רגליהם יעלילו עלי ויאמרו, כבר עברו שני ימים או שלשה שבאו לביתך ולא הודעתנו לפיכך אמר, מוטב שיתעכבו כאן באבק רגליהם שיהיו נראין כמו שבאו עכשיו לפיכך אמר לינו תחלה ואח"כ רחצו", ע"כ.

ולכאורה בהשקפ"ר נראה שרש"י סותר את עצמו שהרי בתחילה כתב שלוט הוא לא כאברהם ולא הקפיד והכניס עבודת כוכבים לביתו ובפסוק יט משמע שבעצם הוא כן מקפיד רק חשש מאנשי סדום.והוא לא כתב זאת כשני פירושים (או וי"א כמו המדרש רבה).

וראיתי ב"יוסף הלל" (פרשת וירא עמ' סח1) וז"ל: "במ"ר אמרו אברהם מקדים רחיצה ללינה ולוט מקדים לינה לרחיצה אלא אברהם מקפיד על טינופת ע"ז לפיכך הקדים . . וי"א אף זה עשה כשורה . . והנה רש"י לעיל בפסוק ורחצו רגליכם (יח, ד) כתב, אבל לוט שלא הקפיד הקדים לינה לרחיצה, והרי זה כתי"ק, ואיך כתב כאן שכשורה עשה כדברי הי"א ומזכי שטרא לבי תרי, ובדפוס הראשון ובדפוס אלקבץ וכן ברש"י בת"י קלף הדיבור הזה ליתא (וכן בדפוסי רומא וזאמורה ליתא)"