בפירש"י פרשת לך לך ד"ה ולא תאמר וגו' (יד, כג): "שהקב"ה הבטחני לעשרני, שנאמר ואברכך וגו'".

שמעתי שואלים לפי זה למה אמר אברהם בפרשת לך לך (יב, יג) "...למען ייטב לי בעבורך וגו'", ופירש רש"י שם "יתנו לי מתנות".

וראיתי בחומש שי למורא שמביא בשם גור ארי' על הפסוק "ולא תאמר אני העשרתי את אברם", וז"ל:

"ואם תאמר, הרי קבל מתנות מפרעה ולא אמר שהקב"ה הבטיחו לעשרו, כי על כרחו זהו מהעושר שהבטיחו הקב"ה, ואם כן למה לא רצה לקבל ממלך סדום.

ויש לומר שכאן מפני שנתן לו מלך סדום רק מפני שנשבה ומכח הפסד שהגיע לו, אין זה בכלל "ואברכך", שברכה היא רק דבר שבא מכח ברכה, ולא מכח צרה, אבל פרעה שנתן לו לכבודו, זוהי הברכה שהבטיחו הקב"ה שיהי' מכובד עד שיתנו הכל אליו מתנות והוא בכלל "ואברכך".

ואף על פי שגם פרעה נתן לו בשביל המכות שבאו עליו, זה לא נחשב קללה כי הי' בשביל כפרתו אבל באלו המלכים שנשבו במלחמה לא נקרא דבר זה ברכה אם הי' מקבל מהם", עכ"ל.

וראיתי גם בספר ליקוטי יהושע תירוץ בנוגע לשאלה הנ"ל, וז"ל:

"... וראיתי בשם ספר שם משמואל שכל ענין הלכתו של אברהם למצרים הי' בשביל ישראל שעתידים היו להיות במצרים ואברהם הלך לפניהם לסלול להם הדרך ולהכין להם המקום שח"ו לא תהא להם נפילה בגלות ולא ישתקעו בטומאה, וכיון שהי' צריך להתקיים בהם גם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, ע"כ צריך הי' גם אברהם לנצל את מצרים ולקחת מהם מתנות, ומעשה אבות סימן לבנים". עכ"ל.

וצ"ע למה אין רש"י מפרש כלום בענין זה.

טענת אברהם "הן לי לא נתתה זרע"

הנ"ל

בפרשת לך לך יש שני פסוקים שתוכנם אחד לכאורה ונכתבים בזה אחר זה ואין רש"י מפרש כלום בנוגע לזה.

בפסוק (טו, ב) כתיב: "ויאמר אברם..מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר".

ובפסוק (שם, ג) כתיב: "ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן בית, יורש אותי".

וראיתי בחומש אוצר הראשונים שמביא תירוץ של רבינו חננאל וז"ל:

"ומה שאמר שני אמירות בלא עניי' בנתיים ויאמר ה' אלקים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי וגו' ויאמר אברם הן לי לא נתת זרע וגו', כי הראשון הוא מחשבה כמו ויאמר עשו בלבו אמרתי אני בלבי, כלומר חשב בלבו מה יהי' השכר ואנכי הולך ערירי", עכ"ל.

ולכאורה צריך עיון על תירוצו שהרי כאן לא נאמר "בלבו" ועוד שנאמר "ה' אלקים".

ובשם תוס' השלם מביא שם, וז"ל: "כל מקום שנאמר ויאמר ויאמר שני פעמים אינו אלא לדרשה, אף כאן נאמר ויאמר אברם ה' אלוקים מה תתן לי ובן משק ביתי רוח הקודש לא רצה לעזוב אותו כי שאל שלא כהוגן להיות לו זרע כדי לעיין בדרכי ביתו ולשמור כל אשר לו, והי' קובל לפני הקב"ה על אשר אליעזר הי' בן משק ביתו ומפרנס אותו, וכי לא הי' אדם חשוב אליעזר ונאמן לשמור ולהתעסק בכל אשר לו, והלא הי' צדיק גמור, ועל כן לא ענה אותו רוח הקודש לפי ששאל שלא כהוגן, אבל עתה ששאל זרע כדי לירש את אשר לו כדכתיב והנה בן ביתי יורש אותי, הוא קובל על אליעזר שהי' עבדו יורשו, אז שרתה עליו רוח הקודש וענתה לו, כדכתיב והנה דבר ה' לאמר לא יירשך זה וגו', כי בפעם הזאת שואל כהוגן", עכ"ל.

ומביא שם עוד תירוצים אחרים, אבל אינם לפי פשוטו של מקרא.

וצ"ע למה אין רש"י מפרש כלום בנוגע לזה.