בפירש"י פרשת מטות (לא, ח) ד"ה בחרב: "הוא בא על ישראל והחליף אומנתו באומנתם שאין נושעים אלא בפיהם ע"י תפלה ובקשה. ובא הוא ותפש אומנותם לקללם בפיו אף הם באו עליו והחליפו אומנותם באומנות האומות שבאין בחרב שנאמר (בראשית כז, מ) ועל חרבך תחי'".

והרא"ם פירש דההכרח של רש"י לפרש כן הוא מפני שכתיב "בחרב".

אבל יש להעיר שיש פירוש רש"י דומה לזה בפרשת בלק (כב, כג) בד"ה וחרבו שלופה בידו: "אמר, רשע זה הניח כלי אומנותו, שכלי זיינן של אומות העולם בחרב והוא בא עליהם בפיו, שהוא אומנות שלהם, אף אני אתפוש את שלו ואבוא באומנתו וכן הי' סופו ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב".

וצריך עיון, למה לא הביא רש"י שם שכלי זיינן של אומות העולם הוא החרב ממה שכתב ועל חרבך תחי'.

וגם בנוגע ל"אומנותם של ישרא'" מקצר רש"י בפרשת בלק ואין מפרש מה אומנותם. משא"כ בפרשת מטות מפרש רש"י "שאין נושעים אלא בפיהם ע"י תפלה ובקשה".