בגליון פסח שני - ש"פ אמור תשנ"ט העתיק הרב וו. רוזנבלום שני פירושי רש"י שהם לכאורה שווים בתוכנם, ובכל זאת יש בהם שינוי בולט בהד"ה ובלשון פירושו.

פירש"י פרשת בא (יב,מח) ד"ה ועשה פסח: יכול כל המתגייר ועשה פסח מיד ת"ל יהי' כאזרח הארץ, מה אזרח בי"ד אף גר בי"ד, עכ"ל.

ובפירש"י בפרשת בהעלותך (ט,יד) ד"ה וכי יגור אתכם גר ועשה פסח: יכול כל המתגייר יעשה פסח מיד ת"ל חקה אחת וגו', אלא כך משמעו, וכי יגור אתכם גר ובא עת לעשות פסח עם חבירו כחקה וכמשפט יעשה, עכ"ל.

ושואל שצריך להבין:

דרכו של רש"י בהרבה מקומות בפירושו על התורה, כשיש ענין שהכתוב חוזר עליו פעם שני' מעיר רש"י על זה ומפרש למה נכתב ענין זה שני פעמים.

ומביא כמה דוגמאות לזה.

וממשיך: ואם כן, אינו מובן למה לא העיר רש"י על זה בפרשת בהעלותך כשהכתוב כתב עוד פעם "וכי יגור אתכם גר".

ולא די שרש"י לא העיר על זה כלום, אלא שכתב "יכול כל המתגייר יעשה פסח מיד", לאחר שהוא עצמו פירש בפרשת בא שיש פסוק מפורש ("והי' כאזרח הארץ") ללמדנו שאין הגר עושה פסח מיד. וכאן בפרשת בהעלותך כאילו מתעלם מכל מה שפירש בפרשת בא.

ע"כ תוכן שאלתו העיקרית.

(ואחר כך ממשיך לשאול על כל השינויים בין שני פירושי רש"י אלו.)

כמדומה ששאלתו הנ"ל "ווערט באווארענט" עפ"י פירש"י באותו הפרק בתחלת הענין.

בפירש"י ד"ה וידבר משה וגו' (ט,ד): מה ת"ל, והלא כבר נאמר (ויקרא כג) וידבר משה את מועדי ה' אלא כששמע … אמר להם, וחזר והזהירם בשעת מעשה, ע"כ.

ואע"פ שפסוק "וכי יגור אתכם .." אינו חלק מדברי משה הנ"ל אלא כתוב אח"כ בתור חלק מדברי ה' בענין זה בכל זאת ע"פ רש"י הנ"ל יש להבין למה בא כאן עוה"פ.

אני מוכרח כעת לקצר מפני דוחק הזמן ובל"נ בגליון הבא אקוה להמשיך במה שיש לבאר עכ"פ בחלק מן יתר שאלותיו של הרב וו. ר. בפירש"י הנ"ל ע"פ הדרך שהורונו כ"ק אדמו"ר, שלכל לראש צריכים דברי רש"י להיות מוכרחים בפשש"מ.