בראשית (ז,יא) רש"י ד"ה נבקעו (כל מעינות תהום רבה): להוציא מימיהן. בפשטות י"ל שזה שרש"י מוסיף (ומבאר) "להוציא מימיהן" כי בפשטות ענין הבקיעה היא התחלקות דבר לשניים או שלשה וכו', ואין הוא מראה על נביעת מים, וכן גם כתוב בשמות יד, טז ואתה הרם את מטך . . על הים ובקעהו ויבואו בני ישראל . . ביבשה, ששם הכוונה לבקוע את הים לשניים ובני ישראל יעברו בין בתריו - ביבשה. ונמצא, ששם ענין הבקיעה הוא להיפך מהבקיעה שבפ' נח. ששם נפעל ע"י הבקיעה העדר נביעת המים למקום ההוא ששם נבקע, כמו שכתוב "ביבשה".

ועד"ז להלן (שמות יד, כא) ויט משה . . על הים . . וישם את הים לחרבה ויבקעו המים. שעפי"ז מובן למה רש"י צריך להוסיף (ולבאר) על "נבקעו" - להוציא מימיהן.