E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ בהעלותך - תשס"ב
פשוטו של מקרא
פרש"י על "לצמיתות" (ויקרא כה, כג)
הרב אלחנן יעקובוביץ
נחלת הר חב"ד, אה"ק

על הפסוק "והארץ לא תמכר לצמיתות" (ויקרא כה, כג), מבאר רש"י בד"ה "לצמיתות": "לפסיקה, למכירה פסוקה עולמית. לכאורה צריך ביאור אריכות הלשון "לפסיקה", [ומוסיף] "למכירה פסוקה" [ומוסיף] "עולמית".

וי"ל בדא"פ, שבא לבאר, שהרי תיבת לצמיתות אינה (ביאורה) לעולם, אלא פירושה מלשון כריתה, וכמו בפרק של נשיא דורנו (השנה: יא ניסן ה'תשס"ב - י"א ניסן ה'תשס"ג), (תהלים קא) "לבקרים אצמית כל רשעי ארץ וגו'", שאצמית הכוונה אכרית. ועוד הרבה פסוקים בלשון זה שהכוונה להכרית.

ולכן פירש"י מיד בתיבת "לצמיתות" - "לפסיקה", שעצם התיבה פירושה כריתה ופסיקה, ומה הקשר לכאן, שכאן היא "מכירה פסוקה". ומה הכוונה מכירה פסוקה (חתוכה), שהיא "עולמית", היינו שנחתכה לגמרי מן המוכר ולא תחזור לו לעולם.

והנה להלן (כה, ל) גבי בית מושב עיר חומה, כתוב "ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית . . לצמיתות לקונה אותו לדורותיו גו'". ואומר רש"י בד"ה "וקם הבית, לצמיתות": "יצא מכחו של מוכר, ועומד בכוחו של קונה".

וברא"ם (ועוד) והתוכן מובא ב'שפתי חכמים': "משום דעד השתא בכחו של קונה הי' עומד, ואין לומר וקם הבית לקונה, הוצרך לומר יצא מיד המוכר ועמד ביד הקונה, דעד השתא אעפ"י שהי' בידו של קונה, מ"מ הי' גם בכחו של מוכר כו', עכשיו שעברה שנת ממכרו יצא מכח של מוכר כו'. אבל יש לתמוה, למה לא פירש רש"י דמלת וקם אצמיתות קאי, דעד השתא הי' בידו של קונה קנין של שנה בלבד כו', ועכשיו שעברה שנת ממכרו קם בידו קנית של צמיתות לדורותיו".

ביאור הדברים: שלכאורה צ"ע, מה מוסיף רש"י בביאור "יצא מכוחו של מוכר ועומד בכוחו של קונה", והרי תוכן ענין זה כתוב בפסוק עצמו "וקם הבית . . לצמיתות לקונה אותו לדורותיו לא יצא ביבל", שלכאורה, לא חסר כלום בהסבר הענין, ולמה צריך רש"י לבאר.

ועל זה אומר הרא"ם: שרש"י בא לבאר היטב תיבת "וקם גו'", שלכאורה הרי הבית הי' כבר ברשות הקונה, והי' צ"ל "וישאר הבית גו' לצמיתות גו'".

וע"ז פירש"י: יצא מכוחו של מוכר ועומד בכוחו של קונה, שעד עכשיו אעפ"י שהי' בידו של קונה, אבל גם המוכר הי' לו כח בבית, שהרי אם הי' רוצה הי' יכול לפדות את הבית וחוזר אליו. ועכשיו "יצא מכחו של מוכר ועומד בכוחו של קונה", כלומר יצא לגמרי מכוחו של מוכר, שעל זה שייך הלשון "וקם הבית גו'", שרק עכשיו קם הבית . . לקונה אותו.

אך צע"ק: שאם רש"י מעתיק בדיבור המתחיל גם תיבת "לצמיתות", הי' צריך לכאורה לבאר גם תיבה זו, ולהוסיף (יצא מכחו . . ועומד בכחו של קונה) לעולם, ולכאורה זהו עיקר הדגש, שהרי גם מקודם עמד בכחו של הקונה.

ועוד צע"ק: למה לא רמז רש"י בד"ה גם את המשך הפסוק - "לקונה אותו לדורותיו" ע"י תיבת "וגו'", שהרי גם זה מבאר יותר את תיבת "וקם", שעובר לגמרי לקונה אפי' לדורותיו.

ולפי הנ"ל בתחילת ההערה (בפסוק כג), בטעם למה האריך רש"י בביאור תיבת "לצמיתות" - "לפסיקה, למכירה פסוקה - עולמית", שי"ל בדא"פ, כי תיבת "לצמיתות" אין ביאורה "לעולם", אלא (לשון) כריתה, ולכן האריך רש"י לבאר מה השייכות לתיבת "לצמיתות" לכאן, כשבאים לומר שהארץ לא תמכר לעולם.

הנה עד"ז יש לומר בדרך אפשר גם בפסוק ל - "וקם הבית . . לצמיתות", שגם כאן הוקשה לו לרש"י, מה שייך כאן תיבת "לצמיתות" - "לכריתה", והרי הכוונה לומר "לעולם". ועל זה מבאר רש"י: "יצא מכחו של מוכר ועומד בכחו של קונה", שזו הכריתה.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות