בגליון תתעח (עמ' 125) כתבתי על פי' רש"י עה"פ "אל תרגזו בדרך" (פ' ויגש מה, כד), והקשתי דלמה לא הזהירם יעקב אבינו על כך.

ובעת שכתבתי נעלם ממני מה שכתוב בלקו"ש חל"ה ע' 198 ואילך (וראה שם בע' 200 ההפרש בין הגמרא והמדרש).

אבל מה שכתבתי - וכבר הובא בכמה מפרשי רש"י - מדוע לא הזהירם יעקב אבינו על זה, לא מצאתי פי' חלק בפשוטו של מקרא ("גלאטיק"), ולענ"ד מה שכתב הרה"ח אפרים שי' פיקארסקי בגליון הנ"ל ג"כ אינו "גלאטיק", וד"ל.

ואולי אפשר לבאר לפי מה שמביא בלקו"ש שם דעת אדה"ז בשו"ע סי' קי"ט - "וכשהוא בדרך יעסוק בתורה שנאמר ובלכתך בדרך ולא יעסוק בעיון הלכה שלא יתעה בדרך אא"כ יושב בעגלה ואיש אחר מנהיג הסוסים", ועפ"ז אפשר לבאר שכשירדו למצרים כל אחד רכב על חמורו, כמבואר בפ' מקץ מב, כו "וישאו את שברם על חמריהם", וכן מד, יג "ויעמס איש על חמורו", הרי רואים שלא היו להם עגלות [שלא נזכר בפסוק], אבל בפסוק מה, יט כתוב "ויתן להם יוסף עגלות", ובפסוק כא "ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה", ועל זה כתב בלקו"ש שם ע' 202: "ומסתבר ששלח עגלות באופן מסודר, היינו עם מנהיגי העגלות, עבדים לנהוג את העגלות . . ולכן הזהיר אותם". עכ"ל.

ומובן דלכן יוסף הוצרך להזהירם על דבר חדש, ואולי זה הפירוש הפשוט. ע"ש בהשיחה.