שמות כח, לד. רש"י בד"ה פעמון זהב וגו': "פעמון זהב ורמון אצלו".

והיינו שמה שנאמר פעמון זהב ורמון פעמון זהב ורמון, הכוונה שליד כל פעמון הי' רמון.

ולכאורה זה מה שכתוב בפסוק, ואיך הי' אפשר לפרש אחרת,

וי"ל בדא"פ, שכשכתוב הלשון בסתם "פעמון זהב ורמון גו'", היינו שצריך לעשות את שני הדברים את הפעמון ואת הרימון, ולכאו' הרימון עשוי מתוך המעיל שארוג ממנו בצורת רימון, משא"כ הפעמון הוא מזהב, שצריך לחברו עם המעיל, ולכן אי אפשר לפרש הפסוק "פעמון זהב ורמון גו'", שעשה את שני הדברים הנ"ל, את שפעמון זהב הי' ליד הרמון, ונמצא שהפסוק (אינו מפרש את העשי' אלא) מספר איך הי' (מסודר) למעשה.

ובענין זה שמעתי מהרה"ח ר' יצחק מאיר שי' היילפרין בשם אביו הגה"ח ר' שמואל אלעזר ברש"י ד"ה בתוכם סביב, אומר ביניהם סביב (היינו שבא לפרש ש"בתוכם" אינו שבתוך הרימון שמו פעמון, אלא ביניהם. וממשיך רש"י) בין שני רמונים פעמון אחד, שלכאו' הי' אפשר לומר בין שני פעמונים רמון אחד, אלא כיון שהרימון הי' מהבגד עצמו - ומאותם המינים - והפעמון הוא מוכנס לתוך הבגד, וא"כ אין טעם לומר שהרימון הוא בתוך - בין - הפעמונים, שהרימון הוא יותר דומה לעיקר ביחס לפעמון.

ובאמת גם מהפסוק עצמו מובן כן, שהרי אומר "ופעמוני זהב בתוכם", הרי שהפסוק מייחס שהפעמון הוא בתוך - היינו בין - הרימונים, שנמצא שהרימונים הם כמו עיקר והפעמונים נתונים בתוכם כלומר ביניהם (כטפל).

ומה שבפסוק ל"ד הקדים את הפעמון "פעמון זהב ורמון גו'" זה כי בפסוק זה בא לדבר על התועלת של הפעמונים כפי שממשיך בפסוק שלאחריו "והי' על אהרן לשרת ונשמע קולו בבואו אל הקדש גו'".