בפירש"י ד"ה 'וחטאה בשגגה מקדשי ה' (ויקרא ה, טו): "שנהנה מן ההקדש. והיכן הוזהר וכו'". ובד"ה 'ולא תכחשו' (קדושים יט, יא): "לפי שנאמר וכחש בה . . למדנו עונש, אזהרה מנין וכו'". וכן בד"ה 'ולא תשקרו' (שם): "לפי שנאמר ונשבע על שקר . . למדנו עונש, אזהרה מניין וכו'".

וצריך להבין לפי זה, הרי בפר' אחרי (יז, ג-ד) כתיב: "איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כבש . . ואל פתח אוהל מועד לא הביאו . . ונכרת האיש ההוא מקרב עמו". וכן בפסוקים שלאח"ז (שם, ח-ט): "איש איש מבית ישראל אשר יעלה עולה או זבח ואל פתח אוהל מועד לא יביאנו . . ונכרת האיש ההוא מקרב עמו".

למה לא אמר רש"י כאן "למדנו עונש אזהרה מנין"? ועד"ז צריך להבין בנוגע ל"וכחש בה" ובנוגע ל"ונשבע על שקר" (המובא בפירש"י לעיל), שנאמר בפרשת ויקרא (ה, כא-כד) למה לא שאל רש"י שם על אתר "למדנו עונש אזהרה מנין, ורק בפר' קדושים שאל על שניהם?