בפרש"י פרשת וירא ד"ה ותשכב את אבי' (יט,לג): "ובצעירה כתיב ותשכב עמו. צעירה לפי שלא פתחה בזנות אלא אחותה למדתה, חיסך עלי' הכתוב ולא פירש גנותה. אבל בכירה שפתחה בזנות, פרסמה הכתוב במפורש".

מפשטות לשונו משמע, שבא לתרץ למה לא מפורש גם בצעירה "ותשכב את אבי'".[העירני חכם אחד שרש"י בא לתרץ (לא מה שלא נאמר בצעירה "את אבי'", אלא) למה נאמר בצעירה "עמו", שזה לשון של צניעות יותר מלשון "את" (ולמה לא נאמר "אתו", ובאמת ראיתי גם במלבי"ם שכ' שלשון עמו הוא לשון של צניעות יותר. אבל לכאורה ממה שרש"י העתיק גם תיבת "אבי'", וגם ממה שרש"י לא הביא שום ראי' ש"עמו" הוא לשון צניעות יותר, ומהיכן ידע זאת הבן חמש למקרא,ואשר לכן משמע לכאורה כמו שכתבתי בתחלה].

ואם כן, צריך להבין מה אינו מובן כאן בפשטות הכתובים. הלא דרך הכתובים לדבר כן, שלאחר שנזכר פעם אחת בכתוב שם איש (ובנידון דידן "את אבי'") אין מן הצורך להזכיר עוד את שמו בהמשך הענין. והלא אין שום מקום לטעות באיש אחר חוץ מאבי'. ודבר זה מפורש בפירוש רש"י:

בפרשת מקץ ד"ה השיב על כני (מא,יג) פירש"י: "פרעה - הנזכר למעלה, כמו שאמר, פרעה קצף על עבדיו. הרי מקרא קצר לשון, ולא פירש מי השיב, לפי שאין צריך לפרש מי השיב; מי שבידו להשיב, והוא פרעה. וכן דרך כל מקראות קצרים, על מי שעלינו לעשות הם סותמים את הדבר.

(ולהעיר שהאבן עזרא מביא שם שתי פירושים, וז"ל:"אותי השיב פרעה. וי"א שהוא בדבור השיב ותלה. או בפתרון", עכ"ל.)

וכל שכן בנידון דידן, שלאחר שנאמר בכמה פסוקים שהמדובר כאן בנוגע לאביהם של בנות לוט, מובן בפשטות שזה שנאמר "ותשכב עמו", שגם כאן מדובר באבי'. ואין מקום לספק בזה, שהרי לא הי' שם איש אחר.

ואולי י"ל הביאור, שהי' קשה לרש"י (לא מה שנאמר בהצעירה "ותשכב עמו", אלא) למה נאמר בהבכירה "ותשכב את אבי'". והרי נאמר בפסוק שקודם לכן: "לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו .. " ואם כן, כשנאמר בפסוק שלאחר זה "ותשכב .. " הרי מובן בפשטות שמדובר בנוגע לאבי' והי' מספיק אם הי' נאמר "עמו".

ומה שרש"י כתב: "ובצעירה כתיב ותשכב עמו" - אין כוונתו להקשות למה נאמר בצעירה "עמו" - אלא להביא חיזוק לקושייתו.שכמו שמצינו בצעירה שלא נאמר "ותשכב את אבי'" אלא "ותשכב עמו" - והטעם מפני שידוע במי מדובר, ואין הכתוב צריך לפרש את זה, כמו"כ בהבכירה לא הי' צריך לכתוב "את אבי'" אלא "עמו".

ובאמת אם נפרש כן יתורץ הקושיא שיש לפי הפירוש הא' - שקושית רש"י הי' למה נאמר בהצעירה "ותשכב עמו" ולא "ותשכב את אבי'" - קשה, למה פירש רש"י מה שפירש בד"ה ותשכב את אבי', ולא המתין לפרש זה על התיבות "ותשכב עמו" -בהצעירה. שהרי עד פסוק זה אין שום קושיא.

משא"כ לפי אופן השני שכתבתי, שקושית רש"י היא על מה שכתוב בהבכירה "ותשכב את אבי'" ולא "ותשכב עמו" א"ש.

יש עוד כמה שינוים בין מה שכתוב בהבכירה למה שכתוב בהצעירה:

בהבכירה כתוב: "ותשקנה את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה וגו'" משא"כ בהצעירה כתוב: "ותשקינה גם בלילה ההוא .. ותקם וצריך להבין למה לא עמד רש"י גם על שינויים אלו".

הנה בנוגע למה שכתב "הוא" ולא "ההוא" ראיתי ברבינו בחיי שכתב, וז"ל: "הי' ראוי שיאמר בלילה ההוא, אבל מלת הוא שמו של הקב"ה, וזהו שדרשו רז"ל הקב"ה סיע באותו מעשה ונזדמן להן יין במערה", עכ"ל.

ויש להעיר שרש"י פירש כעין זה בפרשת ויצא בד"ה בלילה הוא (ל,טז): "הקב"ה סייעו שיצא משם יששכר".ופירשו כמה מפרשי רש"י שמלת הוא מורה על הקב"ה.

ואם כן השאלה הוא עוד יותר. למה לא פירש רש"י כאן על דרך שפירש בפרשת ויצא.

ובפרט שגם רש"י פירש בד"ה ותשקינה וגו' (יט, לג): "יין נזדמן להן במערה להוציא מהן שני אומות".

הרי שגם לפי פירש"י הי' כאן סיוע מהקב"ה.

ובנוגע למה שבבכירה כתוב "ותבא, ובבכירה כתב "ותקם", ראיתי בחומש 'אוצר הראשונים' שמביא בשם מושב זקנים : "תימה גבי צעירה כתיב ותקם הצעירה וגבי בכירה כתיב ותבא הבכירה, ומ' שהצעירה הלכה מעצמה והבכירה הלכה בעל כרחה".

ולא הבנתי דבריו, שלכאורה הי' להיפך, כמו שפירש רש"י בד"ה ותשכב את אבי' הנ"ל "צעירה לפי שלא פתחה בזנות" ..*