בפירש"י פרשת וישב והוא נער (לז, ב): "שהי' עושה מעשה נערות מתקן בשערו ממשמש בעיניו כדי שיהי' נראה יפה".

בחומש אוצר הראשונים מביא כמה פירושים על תיבת נער שבפסוק זה ומהם: בשם האברבנאל, וז"ל: "רוצה לומר משרת את בני הלהה ואת בני זלפה שהם הפחותים מכל אחיו כי לא די שהי' משרת את הגדולים בני לאה הגברת אבל גם אצל בני השפחות הי' משתדל ומשרת ולא הי' מזלזל בכבודם", עכ"ל. בשם הרשב"ם, וז"ל: "נערותו ורגילותו ומשתאיו היו עם הני בלהה ובני זלפה ומתוך כך התחילו אחיו בני לאה לשנוא אותו", עכ"ל. בשם רד"ק, וז"ל: "הי' מתגדל עמהם כשהיו רועים הצאן", עכ"ל. בשם הרמב"ן, וז"ל: "ועל דרך הפשט איננו קשה שיקראנו נער והוא בן שבע עשרה שנה, כי בעבור היותו קטן מכולם יקראנו כן, לומר כי לא הי' מתחזק כאחיו ויצטרך להיותו עם בני בלהה וזלפה מפני נערותו", עכ"ל. בשם ר' משה הדרשן, וז"ל: "שהוא מנוער מן החטא", עכ"ל.

ואם כן, תמוה קצת למה בחר רש"י לפרש כמו שפירש, ולא כאחד הפירושים דלעיל בה בשעה שרש"י פירש בד"ה וגמליהם נשאים וגו' (לז, כה): "..להודיע מתן שכרן של צדיקים..". וכן בתחלת פרשת שמות בד"ה ויוסף הי' במצרים (א, ה): ..להודיעך צדקתו של יוסף, הוא יוסף הרועה את צאן אביו.. ועומד בצדקו. וכן בד"ה בן זקנים (לז, ג): ..כל מה שלומד משם ועבר מסר לו...

ולכאורה אינו מובן איך מתאים ההנהגה של עושה מעשה נערות וכו' למדריגת צדיק. ועוד, דבפרשת כי תשא כתיב (לג, יא): "..ומשרתו יהושע בן-נון נער לא ימיש מתוך האהל". ויהושע הי' אז בן חמשים ושש שנה ואף על פי כן קראו הכתוב נער.

והפירוש הפשוט בזה הוא כי ע"פ פשט הפירוש של נער שם הוא משרת.

וכמו שכתב שם הרמב"ן, וז"ל: ועל דעתי דרך לשון הקדש שיקרא כל משרת נער, כי בעל השררה הנכבד הוא האיש, והמשרת לו יקרא נער", עכ"ל.

ומזה שרש"י לא פירש שם כלום לכאורה משמע שמפרש גם כן נער מלשון משרת. ואם כן, למה לא פירש על דרך זה בפרשת וישב, וכמו שפירש האברבנאל הנ"ל.

ועוד בד"ה את בני בלהה פירש"י: "כלומר רגיל אצל בני בלהה.."

ופירש על זה רבינו יעקב קניזל, וז"ל: "ר"ל, שכיון שמעשה הנערות שהי' עושה עם עצמו הי' עושה, לא עם בני בלהה, אם כן איך אמר את בני בלהה, שבזולת הצטרף להם הי' עושהו, לזה אמר שהוא חסר המילה הקושרת, ר"ל שהי' רגיל אצל בני בלהה", עכ"ל.

ולמה צריך רש"י לדחוק לפרש באופן זה, בשעה שאפשר לפרש תיבת נער מלשון משרת, או כאחד משאר הפירושים שמובא לעיל.