ראיתי מה שהקשה הר' וו.ר. (בגליון העבר [תתיא] קושיא א' וב') מדברי רש"י שויצוו אל יוסף קאי על בני בלהה, דלמה (או מנלן ד)לא שלחו אחי יוסף את בני זלפה או בנימין לבקש מיוסף שישא את חטאתם שמכרו אותו. עיי"ש.

והנה נוסף לזה יש להקשות:

א) למה לא שלחו האחים ראובן - שרצה להציל אותו1?

ב) בפסוק יח כתיב "וילכו גם אחיו" (ופרש"י "מוסף על השליחות"). ולכאורה, לפי פרש"י (שבני בלהה היו השלוחים) - "שאר אחיו" הול"ל [ולא "גם אחיו" - דמשמע כאילו הראשונים לא היו אחיו] - כיון דגם בני בלהה היו אחיו (ועדיין היו שם? (ע"ד נתן ובת שבע בהפטרת פ' חיי שרה, דמקודם הלכה בת שבע, ובעודנה שם בא נתן)). ואם נאמר ד"גם אחיו" קאי אבני הגבירות - א"כ בהשליחות היו בני זלפה בכלל ג"כ2?

ואולי י"ל דמנלן דהי' רק בני בלהה - משום דכתיב (נ, יז) "ויבך יוסף בדברם אליו" (לשון רבים), ולא בא הכתוב לסתום אלא לפרש, א"כ שנים היו, ומסתברא דבני בלהה היו וכדלעיל שהיו מקורבים לו יותר.

והא דלא שלחו ראובן או בנימין - י"ל דלא הי' מספיק בקשת רחמים (ע"י אוהב) כ"א סליחה (מעצמם). וק"ל.

עוד י"ל - הא דלא שלחו ראובן או בנימין הוא כמ"ש לפנ"ז דהוכחת רש"י עפ"י דברי הגו"א דהיו בני בלהה דוקא דאין סברא שיהיו מגלים סוד שלהם שמכרו את אחיהם לשום אדם - א"כ ראובן בנימין בכללם.

ב. קושייתו הג' למה בפ' ויחי פירש שבני בלהה היו רגילין אצלו ובפ' וישב פירש שיוסף הי' רגיל אצלם - לכאו' הוא פשוט. דבפ' וישב הי' לקרבם, דבני לאה היו מבזין אותם כמו שפרש"י3, ולכן בטח לא היו רגילים אצלו כי אם שיוסף הלך אצלם. אבל הכא דיוסף משנה למלך לאו אורחא דארעא שהוא ילך אצלם, אלא, שנתן להם רשות לבוא לפניו. ובפרט לפי מ"ש רש"י בבפסוק טו כתיב "ויראו אחי יוסף" - סתם, ופרש"י הטעם "לפי שהיו רגילים לסעוד על שולחנו של יוסף" - דכל השבטים היו רגילין לבוא לפניו, ולא איפכא. גם עכשיו מאיזה סיבה הוצרכו בני השפחות להיות מקורבים - דאם חרטו בני לאה על שנאת יוסף, מכ"ש שנזהרים עתה מלבזות בני השפחות. גם - לגבי המצריים גם בני לאה לא היו חשובים עד שראו שתלו מלכי כנען כתריהם על ארונו של יעקב (נ, יד ובפרש"י).

גם קושייתו הד' דמה מכריח רש"י לומר שהי' איזה שנאה מבני בלהה ליוסף, ומקשה דלפי רש"י דלא דברו השבטים אחד בפה ואחד בלב - אם הי' להם שנאה לא היו מדברים עם יוסף. גם בפ' מקץ שפרש"י שלא הי' אהבת כולם ושנאת כולם שוה משמע שהי' מי שהי' לו אהבה ולא שנאה, ועוד משמע דכולם התחרטו על מכירת יוסף - אפילו בני לאה -

גם זה מילין דפשיטין, כי יש לחלק בין "והוא נער את בני בלהה" שהי' לפני שהתחיל החלומות. ואז, נוסף להשנאה של אחי יוסף על הדבה שהי' מביא - גם על החלומות שאמרו "המלוך תמלוך עלינו". ובזה הי' שנאה כפולה ליוסף. ובני בלהה ובני זלפה אף שיוסף קירבם - גם הם נתרחקו מיוסף, אבל לא לפי ערך בני לאה.

ומ"מ לא קשה מ"ש רש"י דהתחרטו כל אחי יוסף על שמכרו אותו - דאין הפירוש שעזבו בני לאה שנאתם בתכלית (או אפילו במקצת), כ"א על הרעה שגרמו לאביהם. וק"ל.