*) אולי אפשר לומר, שההפרש בין "מתיישבים" ל"מתקבלים" הוא, שמתיישבים על הלב שייך יותר להרגעת רגש הלב, משא"כ מתקבלים על הלב זה שייך יותר להבנת הדברים שמקובלים על השומע שהם דברי אמת. ולכן בדינה שהיתה לא מיושבת ביותר, שהיתה שבוי' ביד זר ואויב שענה אותה - שכם,לכן דיבר אלי' דברים המתיישבים על הלב שלא תדאג, ושתהי' רגועה שבסוף יהי' טוב וכו'. משא"כ כאן, שאחיו דאגו מה יהי' בעתיד, ולא הי' מצבם בהווה דומה כלל למצב דינה. אשר לכן הסביר יוסף לאחיו שהם יבינו, שלא עולה על הדעת שהוא ינקום בהם, ולכן דיבר עמהם דברים המתקבלים על הלב, שלא יעשה עמהם רע בעתיד.

והטעם שרש"י מעתיק מלת 'וידבר' פה, משום שלכאו' מלת 'וידבר' מיותר, שהרי הי' באמצע הדיבור עמהם, והי' ל"ל, וינחם אותם על לבם וכיו"ב, משא"כ שם מלת וידבר מובן, שהרי לא דיבר אתה עד עכשיו, ולכן לא מעתיקו רש"י.

וע"ז מפרש רש"י שדיבור זה האחרון (וידבר על לבם) לא היתה סתם באופן של ניחום –שלא ידאגו- כ"א דברים (של טעם) המתקבלים על הלב.