בקשר למה שכתב הרב ח.ר. בגליון העבר בדעת הרמב"ן, ראה בלקו"ש חי"ח עמ' 363 ואילך, ושם בהעתיקו דברי הרמב"ן "וזה צריך תלמוד ד.ה. ער איז בספקאון מעגלעך אז דאס איז מדאורייתא".

ובנוגע לעיקר קושיית הרב הנ"ל; אולי י"ל ע"פ המבואר בשיחה שם בטעם טבילת כלים. דהוא להכשירן מן האיסור, וכביאור הרבי, להכשירו להשתמשות שמושלל מן האיסור. והרמב"ן "שטעלט זיך דאך אויף פרש"י ער איז מעניק לשון רש"י . . און רש"י זאגט אז טבילה איז כדי להכשירן מן האיסור".

וא"כ הרמב"ן אכן התייחס לזה שהטבילה היא למה שאפשר להגעיל (וראה שם הע' 42) ובזה שהעתיק דברי רש"י לתרץ דברי הרב הנ"ל, שכלי חרס שונים, שלא שייך להגעילם ובמילא חכמים לא יתקנו להכשירם, משא"כ כלי מתכות שבהם איירי הכתוב ויש בהם כלים שתשמישן באור ובכלי ראשון ובכלי שני ובצונן (שזהו עיקר טעם הטבילה ששייכים להשתמשות הגוי ועכשיו באים להכשירן) על כן הצריכו בה טבילה.