שליח כ"ק אדמו"ר - ליעדז אנגלי'
בפרשת שלח (יג, כ) כתיב: "ומה הארץ השמנה היא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ...'".
וכתב רש"י בד"ה היש בה עץ: "אם יש בהם אדם כשר שיגין עליהם בזכותו".
ובשפתי חכמים כתב שכוונת רש"י בהוציאו הכתוב מפשוטו הוא "שהרי כתיב אחרי כן והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ, ואם כן יש עצים לשם. והר"א מזרחי פירש דמסתמא אם שמנה היא יש בה עצים והרי כבר אמר להם השמנה היא אם רזה".
ולכאורה קשה על ב' ההכרחים דשפתי חכמים דהא יכולים ללמוד כפירוש תרגום אונקלוס וז"ל: "ומה ארעא העתירא היא אם מסכנא האית בה אילנין אם לא ותתקפון ותסבון מאבא דארעא".
ונראה דאונקלוס פירש הכתוב כך: היש בה עץ - היש בה אילנות ולקחתם מפרי הארץ - מתבואת הארץ[1].ולפי פירוש האונקלוס "היש בה עץ" אינו בסתירה למה שכתוב אח"כ ולקחתם מפרי הארץ ד"פרי" היינו תבואה. וגם אינו בסתירה למה שכתוב לפני זה "השמנה היא אם רזה" דכוונת הכתוב היא על תבואת הארץ ויכול להיות שדות מלאות תבואה בלי אילנות?
וי"ל בדרך אפשר בכמה אופנים: א) ע"פ פשוטו של מקרא כיון שהיו (ז') אומות שהיו יושבים בארץ כנען מסתמא היו בו אילנות ולכן לא מסתבר שמשה ישאל אותם "היש בה אילנות" כמו שלא שאל אותם אם יש תבואה או לא דבודאי שיש תבואה; ב) אולי קשה לרש"י הלשון "עץ" בלשון יחיד ולא "עצים" בלשון רבים לכן מפרש "היש בהם אדם כשר" לשון יחיד[2]; ג) כיון שהקב"ה הבטיח שיכנסו לארץ "זבת חלב ודבש" ודבש הוא דבש תמרים ותאנים (רש"י בד"ה זבת חלב ודבש, שמות יג, ה) אם כן היו בה אילנות של תמרים ותאנים.
[1] ולהעיר דבפ' בראשית (א, יא) על הפסוק "עץ עושה פרי" אכן פירש האונקלוס "אילן פרין עבד לזנה", פרי מלשון פירות ואילו כאן מפרש "פרי" מלשון תבואה.
[2]) להעיר דבמשכיל לדוד ג"כ מפרש דהול"ל עצים אלא דהכרחו הוא מפני דעץ אחד אינו מעלה ולא מוריד.
Download PDF