תושב השכונה
ראיתי בספר בשם נחלת אברהם בפרשת ואתחנן שמביא הפסוק "כי עם קדוש... בך בחר ה' ... להיות לו לעם סגולה" (ז, ו), ומקשה, וז"ל: ועיין לקמן פרשה יד, ב ששם נכפל פסוק זה מילה במילה אך ששם יש הוספת אות אחת ששם כתיב ובך עם וא"ו החיבור וצריך להבין למה. עכ"ל.
א) ויש להוסיף, ששם בפרשת ראה (יד, ב) מפרש רש"י בד"ה כי עם קדוש אתה: קדושת עצמך מאבותיך ועוד ובך באר ה'. עכ"ל.
ופירש הגור ארי', וז"ל: דאם לא כן, היינו מה שכתוב אחריו ובך בחר ה' דהיינו כי הם עם קדוש. אלא רוצה לומר כי הם קדושים מעצמם (ו)מאבותם, ועוד בחר בהם ה' נוסף על הקדושה מאבותם, עכ"ל.
אבל בפרשת ואתחנן (ז, ו) ששם נאמר פסוק זה לא פירש רש"י כלום, וצריך להבין הטעם לזה*.
ואולי אפשר לתרץ, שהיות שדוקא בפסוק זה נאמר "ובך" בתוספת וא"ו), לכן דוקא כאן פירש רש"י שיש כאן שני ענינים, קדושת עצמם מאבותם ועוד ובך בחר ה'.
משא"כ בפרשת ואתחנן שלא נאמר ובך (בתוספת וא"ו) אין הכרח לפרש שיש כאן שני ענינים. ויכולים לפרש הכתוב "כי עם קדוש אתה" מפני ש"בך בחר ה'".
והגם שבאמת קדושתם היא מאבותם, אבל היות שכן אין הכרח לפרש זה, אין רש"י מפרש כלום.
אבל צריך עיון אם יכולים לתרץ כן, שהרי רש"י כבר פירש קודם פסוק זה שקדושתם היא דוקא מאבותם.
והוא בפרשת בשלח בד"ה אלקי אבי (טו, ב): ... לא אני תחלת הקדושה אלא מוחזקת ועומדת לי הקדושה ואלקותי עלי מימי אבותי, עכ"ל.
ואם כן, כשנפרש להבן חמש למקרא בפרשת ואתחנן "כי עם קדוש אתה" מפני "שבך בחר ה'" ישאל, הלא כבר פירש"י שהטעם שהם קדושים הוא מפני שמוחזקת להם הקדושה מימי אבותם.
ויש לדייק שרש"י אינו אומר בלשון חיוב שתחלת הקדושה מוחזקת ועומדת לי מימי אבותי, אלא בלשון שלילה שזה מדגיש הענין יותר.
ונוסף לזה עדיין אינו מתורץ למה בפסוק אחד נאמר "ובך" בתוספת וא"ו ובפסוק אחד בלא תוספת וא"ו.
ב) ועוד צריך עיון:
מפירש"י משמע לכאורה שרק הקדושה תלוי באבותם משא"כ הבחירה זהו ענין שבא מצד עצמם.
ואיך יתאים זה עם מה שכתוב בפרשת ואתחנן (ד, לז): "ותחת כי אהב את אבתיך ויבחר בזרעו אחריו וגו'". ושם (ז, ז): לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם וגו'.
וממשיך (שם, ח) כי מאהבת ה' אתכם ומשמרו את השבועה אשר נשבע לאבותיכם וגו'.
ועיין גם בפירש"י פרשת שלח ד"ה ואורישנו (יד, ב): ...וא"ת מה אעשה לשבועות אבות, עכ"ל.
ועוד הרי אומרים בתפלה: אתה הוא ה' האלקים אשר בחרת באברהם וכו'. הרי שהבחירה התחיל כבר מאברהם.
*) ואולי י"ל בכללות הענין שההפרש בין ב' פסוקים אלה היא לא בשינוי המלים רק בשינוי תוכן הפרשה והענין שבו הם נכתבים.
דהנה בפ' ואתחנן שם הפרשה מדברת אודות כריתות ז' עממים ואיסור חתנות עמהם ושבירת הלוחות. עיי"ש.
ולכן מובן בפשטות הפסוק כי עם קדוש וגו' שזה נתינת טעם על מ"ש לעיל שאסור להתחתן עם העכו"ם מפני שבנ"י הם שונים משאר האומות וא"א להם להיות עם א' עמהם וכו' וכו'. מאחר שהם עם קדוש וה' בחר בהם להיות עם סגולה ואין בזה צורך להדגיש האם זה ענין א' או ב' ענינים. ואין צריך לפרש כלום ע"ז.
משא"כ בפ' ראה שם התוכן הוא איסור גדידה וקרחה למת וע"ז נותן טעם מדוע אסור "כי עם קדוש אתה ושם הטעם אינו מובן כ"כ, וכמו שרואים שרש"י בפסוק [יד, א] דחק לפרש "לפי שאתם בניו של מקום ואתם ראויים להיות נאים וכו'" שבזה הכתוב מבאר מאחר שאתם עם קדוש לכן אינו ראוי שתהיו גדודים. בכ"ז יטעון האדם שהוא אינו מקפיד ע"ז ורוצה להיות גדוד וכו' לכן הפסוק מוסיף "ובך בחר ה'" שזה אינו תלוי כ"כ בך רק שה' בחר בך להיות לעם סגולה ואינו רוצה שתהי' גדוד ומקורח. המערכת.
Download PDF