בתו"א פ' תולדות, נדפס דרוש המתחיל "מים רבים".

מאמר זה נאמר על ידי אדמו"ר הזקן בפ' יתרו שנת תקס"ט, על חתונת ר' דובער בן מוהר"ר חיים אברהם אחיו של אדה"ז (כמצויין בכ"מ, ראה המ"מ בסוף התו"א כאן, ובהרשימה בסו"ס תקס"ט ובסוף "כרם חב"ד" ח"ד כרך השני).

אולם כ"ק אדמו"ר הצ"צ בעת סידורו את ספר התו"א לדפוס (בשנת תקצ"ז), סידר דרוש זה ד"ה מים רבים, במאמרי פ' תולדות. כי בדרוש זה נתבאר ג"כ אודות בחינת "רבקה" וגם מבואר שם ע"פ "והנה רבקה יוצאת גו'", וע"פ "והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו" שכל הצחוק ותענוג עליו דיצחק הנ"ל הוא נמשך ע"י רבקה אשתו וכו' עיי"ש באריכות.

ובתוך מאמר זה בתו"א שם (בדף יח, ג) נזכר: "ולכן ארז"ל חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום וכמ"ש בזוהר ר"פ חיי"ש דקכ"ג ע"א שהוא המשכה מאתר עלאה סדכ"ס". ובתו"א (הוצאת קה"ת תשנ"ב) מציין ע"ז המו"ל (בשולי העמוד) על התיבות: "וכמ"ש בזוהר ר"פ חיי"ש דקכ"ג ע"א", אשר בדפוס הראשון של התו"א (קאפוסט תקצ"ז, שנדפס בחיי אדמו"ר הצ"צ) הי' רשום במקום זה: "בזוהר ר"פ זו". ורק בדפוס השני בשנת תרכ"ב (שהי' ג"כ בחיי הצ"צ) תוקן "בזוהר ר"פ חיי"ש".

טעם התיקון בדפוס השני מובן, כי בענין מאה ברכות מבואר בזוהר ר"פ חיי"ש, ולא בריש פרשה זו שהיא פ' תולדות.

אולם באמת מתיבות אלו (בדפוס הראשון: "בזוהר ר"פ זו") יש ללמוד אשר בתחילה הי' בדעת אדמו"ר הצ"צ להשים מאמר זה "מים רבים" בפ' חיי"ש אשר בו מדובר על ענין רבקה והנישואין ליצחק כו', ולכן כאשר הוסיף הגה"ה להתו"א בענין מאה ברכות הוא ציין לזוהר "ר"פ זו" (שהוא פ' חיי"ש). ורק למסקנא ומשנה אחרונה סידר הצ"צ את דרוש זה בתו"א פ' תולדות, כי בו מבואר הפסוק והנה יצחק מצחק גו' כנ"ל שזהו בפרשת תולדות.

ואסמכתא לדברים אלו יש למצוא ע"פ המובא בס' "רשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר הצ"צ" (קה"ת תשנ"ד), ברשימת מאמרי תקצ"ו, שנרשם שם לפ' תולדות מאמר "והנה רבקה יוצאת", ומציין שם בהערה שנאמר ע"י אדמו"ר הצ"צ בשנת תקצ"ו הוא ד"ה מים רבים שנדפס בתו"א פ' תולדות, בתוס' ההתחלה וסיום מאדמו"ר הצ"צ [וכנראה התחלה וסיום זה שזהו ע"פ "והנה רבקה יוצאת", לא נדפסו עדיין בספרי הצ"צ]. הלא שבשנת תקצ"ו שהוא שנת הכנת התו"א לדפוס ע"י אדמו"ר הצ"צ, הוא קישר מאמר זה לפסוק "והנה רבקה יוצאת" אשר בפ' חיי"ש. [אף אשר גם בשנה ההיא נאמר המאמר בפ' תולדות"]. ורק אח"כ הוחלט להשים המאמר בפ' תולדות.

תורה שנאמרה למשה בהר

ומעניין הכותרת שנעתקה שם (בהערה בס' רשימת מאמרי דא"ח) מכתב-יד אחד שרשם על מאמר זה ד"ה והנה רבקה יוצאת - מים רבים: "תורה שנאמרה למשה בהר שנית בפ' ויקרא תקצ"ו".

ור"ל אשר אדמו"ר הצ"צ חזר מאמר זה בפעם שנית בפ' ויקרא שנה ההיא. ואצל חסיד זה המעתיק נחשב המאמר שנאמר על ידי הרבי, כל פעם כנתינת התורה במ"ת מחדש "תורה שנאמרה למשה בהר".

ויש לציין מהמסופר בשיחות (ראה ס' תורת מנחם בשיחת חגה"פ תשי"ב וש"נ) אודות הרה"ח ר"ה מפאריטש אשר הוא התווכח פעם עם חסיד אחר בפירוש של איזה ענין במאמר ששמעו אז מאדמו"ר הצ"צ, ואחרי זה כששאלו להצ"צ הוא אמר הפירוש שלא כמו ר"ה, ואמר ע"ז ר"ה אשר אמירת מאמר מאת הרבי הוא ענין "שכינה מדברת מתוך גרונו" (בדוגמת מ"ת) אולם אחרי אמירת המאמר ניתן לכל אחד לפרש כפי הבנתו. [וכתבנו במ"א אודות סיפור זה ומקור ע"ז בס' פלח הרמון, ואכ"מ].

ואגב, על מאמר זה ד"ה מים רבים בתו"א פ' תולדות, יש לציין גם (בנוסף על ציוני הרבי וציוני המו"ל בסוף התו"א) לד"ה זה וכו' בס' פלח הרמון לר"ה בפ' זו.