שליח כ"ק אדמו"ר - קנזס סיטי
בגליון הקודם (עמ' 121) מצטט ידידי הרב אהרן שי' ברקוביץ מה שהובא בכ"מ בדא"ח אודות "כלי האצטרולב" ('מיקרוסקופ' בלע"ז) שע"י יכולים לראות: "בגרעין התפוח הנזרע כל צורת התפוח"; "כל מהות ואופן גידול התפוח"; "כל ציור התפוח".
והנה, אף שבהשקפה ראשונה נראית הכוונה מהנ"ל שרואים בהתפוח כמו שמתאר ב"ספר הברית" : "ויובט על ידו בזרע כל צומח, גוף הצומח ההוא בנוי ומתוקן ושלם ונגמר בצביונו בצלמו ובמתכונתו, דרך משל, בגרעין של פרי עץ יובט אילן שלם עם שרשיו וענפיו וסעיפיו ועליו ופריו וכו'", אבל באמת אינו כן, ומשני טעמים:
א) הרי זה נגד החוש: שהרי עכשיו יש לנו מיקרוסקופים שהם באי"ע יותר חזקים מזמנים הקודמים, ואין רואים על ידם "בגרעין של פרי עץ אילן שלם עם שרשיו וענפיו וסעיפיו ועליו ופריו".
ב) ועוד, והוא העיקר: המאמרים עצמם שמביאים מה שכתוב מספרי הטבע והפילוסופים בנוגע להתפוח משתמשים בתפוח לדוגמה על ענין ההולדה, ולפעמים מביאים הענין דהולדה עצמה בדוגמה לתפוח - "וכמאמר בספרי הפילוסופים שיכולים לראות בהטפה והגרעין כל מה שיוצא ממנו" (מאמרי אדמה"ז עה"ת ע' תרלד).
ולמרות הנ"ל, בנוגע להולדה וכו', מפורש שאין הכוונה שפרטי הוולד נמצאים שם בגשמיות, אלא שמוקטנים ביותר וכו' (וע"ד המשל "אז א קליין פערדל מוז דארטן זיין"), אלא שזה היולי וכו'.
וראה לדוגמה ב"סידור עם דא"ח" ע' קצא ב-ג), וזלה"ק:
"עד"מ השפעת טפת יסוד באדם למטה שאנו רואין בחוש שגם שהטפה אינה אלא המשכה קטנה מאד וגשמי', הנה יולד ממנה ולד שלם ברמ"ח אברים שלימים כדמיון המוליד ממש. וידוע שיש בטפה זו של המשפיע בכח כללות כל האברים שמצטיירים אח"כ בולד, כמו שרואים בגרעין התפוח הנזרע כל צורת התפוח ע"י כלי ההבטה כמבואר בספרי הטבע.
"אך הנה לכאורה יפלא האיך יהי' בטיפה זו הגשמית כל האברים כמו הראש והעינים והרגלים. אלא מוכרח לומר שאין בטפה מהות האברים ממש אלא רק כחם ושרשם בלבד..."
וראה ג"כ ב"פירוש המלות - מהדו"ב" ע' מז ב-ג), וזלה"ק:
"... וזהו פלא גדול לכאורה, דהלא הטפה גשמי' הי' ... איך יוכל להיות ממנה חומר ולד שלם ... ואמנם ידוע שבטיפה זו יש חיות רוחניות עצמיי' והיולי ... וחומרו דאב המולידו כלול בטפה זו בבחי' עצמיות והיולית דוקא, ואח"כ בא מן העצם להתפשטות וגילוי בט"ח בציור חומר ולד שלם* ... כדמיון גידול התפוח מן הגרעין ... הרי ודאי אין בטפה מעצם ומהות האברים שלו כראש ורגל ... אלא רק בחי' התמצית ההיולי שלהם".
ולהעיר ג"כ שהלשונות "בגרעין התפוח הנזרע כל צורת התפוח"; "כל מהות ואופן גידול התפוח"; "כל ציור התפוח", הם כולם לשונות שמדברים על הצורה ולא על החומר, ועל המהות ולא על המציאות (ודבר זה בולט ביותר כשמשתווים הלשונות בדא"ח לכמו שהם נמצאים בספרי הפילוסופים והטבע וב"ספר הברית" (וכידוע מה ששקו"ט בנוגע לספר הנ"ל, ואכ"מ)).
*) ועי' בתניא פ"ב, "... כמשל הבן הנמשך ממוח האב שאפי' צפרני רגליו נתהוו מטפה זו ממש ע"י שהייתה תשעה חדשים בבטן האם וירדה ממדרגה למדרגה להשתנות ולהתהוו' ממנה צפרנים...".
ניו-דזערזי
בגליון תתה בע' 84 הבאתי על מה שמובא בשוע"ר בסי' נא ס"ב בשם ספר אור זרוע, שברכת ברוך שאמר "תיקנוה אנשי כנסת הגדולה ע"י אגרת שנפלה מן השמים", שהכוונה לספר אור זרוע משל רבי דוד בן רבי יהודה החסיד נכד הרמב"ן שמצוי בכת"י. והבאתי אז ממה שראיתי נדפס קטע קצר מכת"י הנ"ל אודות זה שברוך שאמר נתקן על פי פתקא מן השמים.
ובגליון שלאח"ז העיר על כך הרמ"ה ממונסי שהשמטתי מה שמבואר בכת"י שברוך שאמר "כי אנשי כנסת הגדולה לא תקנוה, אלא חכמי המחקר ובעלי התושיה קבלו כך ממסורת הברית שפתקא נפל מן השמים והוה כתיב ביה ברוך שאמר".
והאמת אגיד שלא באשמתי לא הבאתי ציטוט זה על אנשי כנסת גדולה, אלא שבקטע ההוא פורסם רק הקטע תוך השמטות מסויימות ובניהן המלים הללו, ולכן לא יכולתי לשער שאכן כתוב שם ההיפוך ממה שהובא בכל האחרונים משם התולעת יעקב.
אולם כעת זכיתי והשגתי צילום הכת"י, וכן עיינתי בעוד כת"י של חיבור זה, ובכולם מבואר כך ש"אנשי כנסת הגדולה לא תקנוה". ברם אין הדבר פשוט כלל, משום שבכתבי יד שעיינתי בהם מופיע לפני הברכה משפט זה: "והא לך ברוך שאמר כמו שתקנוה אנשי כנסת הגדולה על פי פתקא", ורק בסיום הברכה מופיע הקטע האמור, שבו מבואר שלא אנשי כנסת הגדולה תקנוה אלא חכמי המחקר ובעלי התושיה קבלו כך ממסורת הברית על פי פתקא, וא"כ הרי סתירה בכת"י מניה וביה?
והמוכרח מזה, שהכוונה במה שכתוב שם, ש"אנשי הכנסת הגדולה לא תקנוה", היינו שלא הם תקנוה אותם מדעתם הרחבה, כמו שאר נוסחאות התפילה והברכות שהם תקנוה אותם לפי דעתם, כמו שאר תורה שבעל פה (או כמבואר אצל חסידי אשכנז, שכך קבלוה מסיני); אלא שברכה זו מיוחדת שקבלוהו אנשי כנסת הגדולה נוסחתה מפתקא שנפלה משמים. ולפי"ז שניהם נכונים. מצד אחד, אכן למעשה הרי גם ברכה זו אישרוה והכניסוה אותה למסגרת התפילה האנכה"ג; ומצד שני, ברכה זו לא חיברו אותה מדעתם, אלא על פי פתקא. (והדבר נוגע להלכה בנוגע אמירת אמן, כמבואר בשוע"ר שם ס"ה עיי"ש).
ומצאתי ת"ל בשו"ת הרלב"ח סע"ד שכותב: "ועוד ראיתי כתוב שאין תיקון אנשי כנסת הגדולה לבד אלא שפתקא נפל מן השמים", הרי שהבנתו כמש"כ, שברכה זו אינה רק בידי אנכה"ג לבד, אלא גם ע"י פתקא משמים, דהיינו שלפי הבנתו תפילה זו תיקנוה בשילוב. (וצ"ע אם הרלב"ח ראה את האו"ז בכת"י כי רוב הפוסקים מביאים את הדבר מהתולעת יעקב ולא ראוה הספר בכת"י).
Download PDF