חבר מערכת "אוצר החסידים"
אחד הספרים המיוחדים שנדפסו בסדרת "מאמרי אדמו"ר הזקן", הוא סה"מ "הנחות הר"פ ז"ל". וכולל את המאמרים שרשם רבי פינחס ז"ל משקלאב, מה ששמע מרבינו הזקן.
כמובן, אם ייערך ליקוט על כל מה שנכתב וסופר אודות חסיד מיוחד במינו זה, וגם דרך כתיבתו את הדרושים, יעלה הדבר לידי קונטרס שלם הקובע ברכה וצריך מסגרת בפני עצמו. ורק נציין כאן איזה פרטים אודות אישיות גדולה זו.
[וגם כאן, כבשאר הדברים שאנו רושמים בקובץ זה, אין אנו מתיימרים לערוך ליקוט שלם וסופי. אלא מטרתינו היא לעורר השימת לב והדיון בנידון זה, ואדרבא אם יבואו החברים ויעוררו וישלימו ויחסירו על דברינו, הרי בזה נשלמה מטרתינו בעז"ה].
קיצור תולדותיו
ראשי פרקים מתולדותיו, נתפרסם בפעם הראשונה, בס' בית רבי (ח"א ע, ב). וז"ל:
הרה"ח המפורסם ר' פנחס זלה"ה משקלאוו בן הגאון ר' חנוך הענך שיק זלה"ה. הי' תלמיד מובהק לרבינו נ"ע ואח"כ לבנו אדמו"ר האמצעי נ"ע. ורבותינו הק' היו מחבבים אותו מאד והיו מגלים לפניו כל מסתורין וכל אשר הם עושים הוא הי' עושה כו' (כשנסע רבינו בערי פולין נסע גם הר"פ עמו כו').
בעת החתונה של בת אדמו"ר האמצעי נ"ע עם בן הרה"ק משטארנאביל נ"ע בשנת תקע"א שהי' זה בחיי רבינו נ"ע קרא אותו רבינו החדרה עם בנו הנ"ל וישימהו לעומד על המשמר שלאחר הסתלקותו יהיו נעשים פדיונות ע"י בנו הנ"ל דוקא ולא ע"י זולתו כו', ולאחר פטירת רבינו כתב מכתב לאנ"ש להודיעם קודש דברי רבינו נ"ע.
הוא הי' רושם ד"ח של רבינו בדקדוק גדול מאד ואדמו"ר בעל צ"צ הי' סומך על רשימותיו יותר מעל כל הרשימות.
הי' עשיר גדול ובעל צדקה גדול מאד. ונפטר בליבאוויטש בערך שנת תקפ"ה. והניח עזבון גדול לצדקה ערך תשעים אלף רו"כ סיג'. גם מצאו כתוב בצוואתו שסך כ"ה רו"כ יתנו לחסידים על משקה שישתו בימי אבלו ר"ל בכדי להפיג צערם כו'.
ע"כ מס' בית רבי. [ושם גם נמצאים איזה סיפורים אודותו].
מסעותיו עם רבינו הזקן
מה שנזכר בבית רבי אודות הצטרפותו של הר"פ למסעות רבינו, זה מוכח גם מתוך ספרו "הנחות הר"פ" שנמצאים בו הרבה מאמרים ששמע מאדה"ז בדרך נסיעותיו (ולא במקום משכנו בעיר ליאדי), כמפורש שם בכותרות המאמרים.
ונציין כאן במיוחד אודות הנסיעה הגדולה של כ"ק אדה"ז בשנת תק"ע לעיר בארדיצו'ב, שהחלה הנסיעה באמצע החורף וחזרו לליאדי בסמיכות לחגה"ש, ובפסח שהה רבינו הזקן בברדיצו'ב אך בדרך נסיעתו ובחזרתו עצר בעיירות שונות ודרש בהם דא"ח כו' [ראה ברשימת המאמרים אשר בסו"ס תק"ע. ומ"ש עוד אודות נסיעה זו ידידי ר"י שי' מונדשיין בקובץ בטאון חב"ד כמדומה חוב' ל"א או חוב' ל"ג]. גם מנסיעה זו ג"כ נמצאים בסה"מ הנחות הר"פ, איזה מאמרים (דהיינו שהצטרף להנסיעה):
א) ד"ה ששים המה מלכות (סה"מ הנחות הר"פ ע' קסד, ולקו"ת שה"ש מ, ב). והוא מפ' יתרו, בראטשאהב, בדרך הנסיעה לברדיצו'ב.
ב) ונוגשיך צדקה (הנחות הר"פ ע' קעז), נאמר בסמיכות לפורים, בעיר רעציצע. [מאמר זה הוא מאמר מיוחד בענין ההשפעה ע"י הע' שרים והבירורים של בנ"י במקומות גלותם].
ג) ענין שמינית שבשמינית (הנחות הר"פ ע' יב), בארדיצו'ב (בסמיכות לפורים).
ד) בענין חכמת הקבלה (בסה"מ תק"ע ע' נג), רשום עליו (שם ע' רפז): "מאמר מאדמו"ר נ"ע בהיותו בבארדיטשוב עפ"י העתק מוהר"פ ומוהר"ש משקלאוו".
[מוהר"ש הנזכר כאן, הוא הרה"ח ר' שלמה פריידעס אשר גם הוא הי' מניח ורושם דרושי רבינו הזקן. הוא רשם ג"כ ד"ה "ענין וסדר העבודה בעסק החסידות" (סה"מ תק"ע ע' מד, ונאמר ע"י אדה"ז בליל ש"פ פקודי בברדיצו'ב, ולגירסא אחרת נאמר בפ' ויקהל בשקלאב), ראה תק"ע ע' רפו].
בכלל יש להניח אשר מאמרים נוספים שנדפסו בסה"מ תק"ע שנאמרו באותה נסיעה, הם ג"כ הנחות של הר"פ ז"ל, אף שלא תמיד מפורש כן.
ספר המאמרים "הנחות הר"פ ז"ל"
כאמור לעיל, זכה הר"פ ז"ל שהנחותיו נדפסו בספר מיוחד בסדרת מאמרי אדמו"ר הזקן, בהוראת כ"ק רבינו. וזה שונה מרוב שאר מאמרי אדה"ז, כמו ספרי תו"א ולקו"ת שנדפסו לפי סדר הפסוקים וכן שאר מאמרי אדה"ז שנדפסו לפי סדר השנים, שבכל ספרים אלו באים הנחות של כותבים שונים ביחד ובסמיכות. ורק הנחותיו של הר"פ נדפסו בספר בפני עצמו בחטיבה מיוחדת בפני עצמה. ואין ספק כי הדבר קשור באופן כתיבתו המיוחדת כאשר יפורט לקמן.
[מכ"ק אדהאמ"צ נדפסו ג"כ ספרים מיוחדים של הנחותיו והם הסידור עם דא"ח וביאוה"ז. ויש גם הספר "תורה אור" שנדפס בלעמבערג בשנת תרי"א שרובו (או כולו) הם הנחות של המהרי"ל אחיו של אדה"ז. ועוד ואכ"מ].
רובם של הנחותיו של הר"פ באו בספר זה "הנחות הר"פ". אבל יש עוד מהנחותיו שלא באו בספר זה אלא נדפסו במקומות אחרים בספרי מאמרי אדמו"ר הזקן ועוד [כמו ד"ה כבוד מלכותך משנת תקס"ו, שנדפס בסה"מ הנחות הר"פ בתור הוספה ממק"א ועוד].
נ"ל גם לציין, אשר אף אשר בכמות הנחות של הר"פ לא נמצאים בריבוי כ"כ כמו של שאר מניחים, כ"ק אדהאמ"צ והמהרי"ל אחיו של אדה"ז ועוד. [הטעם למיעוט הנחותיו בכמות אולי יש לתלות בזה שמקום מגוריו של הר"פ ז"ל לא הי' בליאדי ולא תמיד שמע את המאמרים מדי שבת בשבתו],
ובכל זאת הנחותיו שימשו לפעמים בתור מקור להנחות של כותבים אחרים. כמפורש להלן מרשימת הצ"צ על אחת מהנחותיו של אדהאמ"צ ש"נכתבה מצעטיל זה של הר"פ ז"ל". וגם ראיתי איזה פעמים אשר בהנחות כ"ק אדהאמ"צ מופיע שורה אחת או יותר אשר הם זהים בדיוק ללשון הנחת הר"פ, ואין זאת אלא אשר בעת שרשם אדהאמ"צ את המאמר הי' לעיני קדשו הנחתו של הר"פ ז"ל.
[ולפי"ז יש לומר גם, אשר מזה שלפעמים מופיעים הנחות של אדהאמ"צ (וכיו"ב) מדרוש אדה"ז שהיתה באיזה דרך של נסיעה. אין להסיק מכך אשר אדהאמ"צ הי' ג"כ בנסיעה ההיא, כי אפשרי הדבר אשר רשם את הנחתו רק עפ"י הצעטיל של הר"פ. וזהו חידוש ועדיין יל"ע].
מובאות בשמו בספרי רבינו הצ"צ
נציין כאן המקומות שראיתי לע"ע, שנזכר הר"פ בספרי רבינו הצ"צ.
א) בס' דרמ"צ קנג, א: וכן ראיתי בכ"י ר' פנחס שקלאווער ז"ל שכ' אות באות מפי רבינו וז"ל וכל שם ספירה לא שייך לקרוא בעצמו ומהותו, רק בבחי' אוא"ס שם שייך לקרוא בשם ספירה אבל לא בבחי' עשר ספירות, כי גם בבחי' אור א"ס ב"ה אין מספר כו' לא יש מספר להספירות, רק כי באור א"ס ב"ה שייך לקרוא בשם ספירה וקודם שנברא העולם הי' הוא ושמו בלבד, אבל בעצמותו ומהותו לא שייך שם ספירה כלל עכ"ל הר"פ. וע"ש בדרמ"צ באריכות.
ב) ענין זה מובא גם באוה"ת קרח ע' תשכב (ונמצא גם ביהל אור להצ"צ ע' קצ) וז"ל: מ"מ לימדנו רבינו ז"ל בביאור ששים המה מלכות, שאע"פ שלא שייך שם מספר ע"ס מ"מ שייך שם התכללות בחי' ספירות, וז"ל הר"פ שכ' אות באות משמו, וכל שם ספירה לא שייך לקרוא אלא בעצמותו... עכ"ל.
ג) באוה"ת ואתחנן ע' שכ: ומה שמצאתי מזה מדברי אאזמו"ר נ"ע בכ"י הר"פ ז"ל בביאור ע"פ והתהלכתי בתוככם ששמע ממנו במינסק וז"ל כו'.
ד) ומובא עוד באוה"ת נ"ך ע' תה: וז"ל בד"ה והתהלכתי בתוככם הפירוש עושין רצונו של מקום כו' עכ"ל מכ"י הר"פ משקלאב ז"ל.
ה) באוה"ת שה"ש ע' קסד, כשמבאר בגדרי סיבת כל הסיבות ועילת כל העילות, כותב: "כן אמר רבינו ז"ל נ"ע להר"פ ז"ל".
ו) וכן מובא זה בביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' לט: וז"ל: והנה אאזמ"ו ז"ל בד"ה ענין היום לעשותם פי' ענין עלת העלות וסבת הסבות כו' עכת"ד כ"י הר"פ ז"ל ממה שאמר רבינו ז"ל טבת תקע"ב בדובראוונא.
ז) בביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' שצב: וכן מצאתי בכ"י הר"פ משקלאב ז"ל מה ששמע מאאזמ"ו נ"ע בדרך בל"ג בעומר כמדומה שנת תקס"ט או תקע"א וז"ל ענין ספירה הוא המשכת מוחין למדות כו'.
ח) בביאוה"ז להצ"צ ח"ב ע' תתכח, מבאר אודות היחוד בעתיק מיני' ובי', וכותב ש"לע"ל יתעלה בחי' מל' שם ב"ן להיות בחי' ס"ג למעלה ממ"ה ומ"מ יקבל מע"ב שלמעלה מס"ג, כן אמר רבנו ז"ל פא"פ להר"פ משקלאב אחר שבת פ' חוקת תקס"ה".
ט) בסה"מ הנחות הר"פ ע' קפב, נדפס לשון רבינו הצ"צ בתחילת ד"ה להבין ענין הנסירה, וז"ל: "דרוש של כ"ק אאזמו"ר נ"ע בג"מ המתחיל להבין ענין הנסירה שבבוך תקס"ה [הנחות כ"ק אדמו"ר האמצעי] נכתב מצעטיל זה של הר"פ ז"ל". [וראה "כרם חב"ד" גליון ד' ח"ב ע' 387].
י) מעניין לשון הצ"צ בס' לקו"ת כתי"ק [אחת ממהדורות של עריכת הלקו"ת ע"י אדמו"ר הצ"צ], בתוך דבריו איך לסדר הדרוש ד"ה הנה ענין מדלג (לקו"ת שה"ש מב, ב): "והביאור מחצה בשלי ומחצה בהר"פ". זוהי רשימתו אל המעתיק אשר את חציו הראשון של המאמר להעתיק מהנחת רבינו הצ"צ בעצמו וחציו השני להעתיק מהנחת הר"פ.
יא) בביאוה"ז ח"א ע' תע, נזכר "ביכעל הר"פ". באוה"ת בלק ע' תתקסג נזכר "כ"י הר"פ". וכן באוה"ת שה"ש ע' תשצד: כ"י ר"פ.
[בכלל יש עוד מקומות בהצ"צ שבהם הובא הר"פ, והרשימה תושלם בהזדמנות בעז"ה].
רובם של הדברים שהובאו לעיל בהצ"צ, מקורם מדרושים שבסה"מ הנחות הר"פ. [מלבד הפיסקא מביאוה"ז ח"ב ע' תתכח, שלא מצאנו זאת לע"ע בסה"מ הנחות הר"פ ועצ"ע].
מקום אחד ראיתי שאינו מהצ"צ. על מאמר "אלה מסעי" שבהנחות הר"פ (ע' קו), שנרשם עליו בכת"י אחד (סה"מ תקס"ח ע' תתקלז, ואינו ידוע מי הכותב): "תורה של אדמו"ר נ"ע אשר הועתק מהביכעל של ר' פינחס ז"ל אותיותן כהווייתן מה ששמע מאדמו"ר עצמו בלי תוס' ומגרעת כלל".
יש לציין אשר במקומות רבים שהצ"צ מביא מהנחת הר"פ, הוא מוסיף איזה לשון מיוחד, כגון שזהו "אות באות מפי רבינו", או "כן אמר רבינו ז"ל להר"פ", "ששמע מרבינו" וכיו"ב (וזה אינו רגיל בצ"צ בעת שמביא מהנחות של המהרי"ל ועוד).
אודות הר"פ ז"ל בשיחות רבינו
המקומות שראיתי שנזכר בהם אודות הר"פ ז"ל, בשיחות רבינו, הם: יום ב' דר"ה תשי"ב. ליל ב' דפסח תשי"ב. י"ט כסלו תשי"ג. פורים תש"כ. התוועדויות תשד"מ ח"ב ע' 1334. ונמצא בעוד מקומות בשיחות רבינו ובמקומות רבים בשיחות ואגרות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.
וראה עוד מ"ש אודות הר"פ בהערות וציונים מכ"ק רבינו בסו"ס הנחות הר"פ (ע' קצא) ומסמן גם שם לריבוי מאמרים ושיחות של אדמו"ר מוהריי"צ ועוד שבהם מדובר אודותו.
Download PDF