בספר השיחות תש"ד עמ' 16 הערה 3 כותב כ"ק אדמו"ר זי"ע: "סי[דור] אדה"ז נדפס לראשונה בשקלאוו תקס"ג. אבל כנראה היו עוד לפני זה רשימות משינוי הנוסחא, כי בשנת תקנ"ח כבר ניתן רשיון מהממשלה להחסידים להתפלל בנוסח שלהם".

כנראה1 הכוונה להרשיון שניתן לחסידים בחודש אייר תקנ"ח (אפריל 1798) שיכולים להתפלל כמנהגם.

וכך נאמר ב'חסידים ומתנגדים' ח"א עמ' 212: "באביב שנת 1798 הגיש ר' יהודה בן אליהו, בשם חסידי וילנא, קובלנה להנהלת פלך וילנא על הקהל הוילנאי שרודף את החסידים . . קובלנה זו מצאה לה אוזניים קשובות אצל השלטונות . . ובהשפעתו פורסמו ב-26 באפריל 1798 החלטות של הנהלת הפלך . . עצם ההחלטות לא נשמרו לנו, אבל תוכנן ידוע לנו מתזכיר שהגיש ר' משה בן אשר . . נגד ההחלטות. על-פי החלטות אלו הורשה לחסידים . . להתפלל במנייניהם כמנהגם . . הקהל של וילנא הגיש ערעור על החלטות אלו . . אבל לא נענה"[1].

האשמת החסידים על שמתפללים בנוסח שונה ובקול רם חוזרת בכתבים רבים מתקופת הרדיפות, ראה 'חסידים ומתנגדים' שם עמ' 208-227. וכך גם נרשם בהחלטותיהם של גבאי הקלויז הישן דווילנא נגד החסידים (שם עמ' 209): "ושיתפללו דוקא כמו שיסדו לנו כנסת הגדולה בלי שום שינוי נוסח ובלי הרמת קול בתפילה, כמו כל אחינו ב"י".

על שינוי נוסח התפילה נשאל גם אדה"ז בעת מאסריו. במאסר הראשון הוא ענה ע"ז בכתי"ק ('אגרות קודש' שלו ח"ב עמ' לא): "והרי אנו מתפללין הנוסח שמתפללין כל ישראל, וזהו עיקר התפלה אצלנו, רק שעפ"י הקבלה לפעמי' אנו מוסיפי' תיבות ומזמורי' ופסוקים מתהלים, ואין זו דת חדשה, כי בהרבה מדינות אומרי' כן כל ישראל הדרים שם... ואפי' בעיר א' נוהגי' לומר בבה"מ כמה מזמורי תהלים שאין אומרי' אותן בבה"כ שבאותה העיר, כמו מזמור ל'[2] 30 ופ"ו[3] 86 וכן פ' קטרת[4] ועוד כמה דברים...".

במאסר השני נאמר במלשינותו של אביגדור ('כרם חב"ד', ד, ח"א עמ' 84): "ומה שקוראים אותם כת, הוא מחמת זה שהמה שינו את מנהג ישראל בתפילותם ואפילו במלבושיהם". וע"ז ענה אדה"ז ('אגרות קודש' שם עמ' נה, בתרגום מרוסית): "תפילות שלנו שהן נוהגות בדיוק באותו אופן כתפילותיהם של כלל היהודים, ורק זאת שאנחנו נוהגים לומר גם את התוספות לתפילה שעפ"י כוונות תורת הקבלה בצירופי אותיות וחילופיהן".

וצ"ע שהרי בכל הנ"ל, וכן בהמפורש לעיל "שהורשה לחסידים . . להתפלל במנייניהם כמנהגם", לכאורה אין הכוונה דוקא לנוסח אדה"ז בסידורו, אלא הכוונה לשינוי הגדול של עדת חסידים מאז הבעש"ט שהתחילו להתפלל בנוסח האר"י [או: נוסח ספרד], נגד המנהג שהיה נהוג עד אז בין יהודי מזרח אירופה, שהתפללו בנוסח אשכנז. והכוונה כאן לשינויים הגדולים והבולטים לעין, כמו אמירת ברוך שאמר אחרי הודו, הוספת קטעים לאחרי 'ובא לציון' ועוד. ומאיפה כאן הראיה שהמדובר כאן היה על נוסח אדה"ז שכבר היה נפוץ בשנת תקנ"ח?[5]