שמעתי מהרה"ח ר' מאיר שיחי' הארליג שפעם לא הי' הרה"ח אברהם בלעסאפסקי ז"ל נוכח בההתוועדות ושאל כ"ק אדמו"ר עליו באמרו "הלא ראיתיו בתפילה?" וענו שלא הרגיש טוב ומשו"ה לא הגיע לההתוועדות. וענה כ"ק אדמו"ר אם לא הייתי מפחד הייתי אומר שיותר חשוב להגיע להתוועדות מלהגיע לתפילה.

והנה לכאורה סיפור הנ"ל הוא דבר המתמי' דאיך שייך לומר שיותר חשוב לבוא להתוועדות מלתפילה. ועוד צ"ב הלשון שרשום בזכרונו "אם לא הייתי מפחד הייתי אומר" דלכאורה מהו פירושו.

ואולי י"ל דהוא גמ' מפורשת בברכות (כח, ב) "רב אויא חלש ולא אתא לפרקא דרב יוסף, למחר כי אתא, בעי אביי לאנוחי דעתי' דר"י, א"ל מ"ט לא אתא מר לפרקא, א"ל דהוה חלש ליבאי ולא מצינא, א"ל אמאי לא טעמא מידי ואתית. א"ל לא סבר לה מר להא דר"ה אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המוספין. א"ל איבעי לי למר לצלויי צלותא דמוספין ביחיד ולטעום מידי ולמיתי. א"ל ולא סבר לה מר להא דאר"י אסור לו לאדם שיקדים תפלתו לתפלת הצבור א"ל לאו איתמר עלה אר"א בצבור שנו" ע"כ.

והיינו שמפורש שאם יש ברירה או להתפלל מוסף בצבור אבל לא ילך לפירקא דרב יוסף (שהי' דורש בין שחרית למוסף. כמבואר ברש"י שם) או להתפלל מוסף ביחידות ועי"ז יוכל לטעום מידי ולילך לפירקא דרב יוסף עדיפי להתפלל ביחידות ולילך לפירקא דרב יוסף.

והנה ברש"י שם ד"ה "לא" מפרש שרב יוסף הי' ראש הישיבה בפומבדיתא והי' דורש בשבת קודם תפלת המוספין. ולכאורה יש להסתפק האם הא דעדיף לילך להשיעור ולהתפלל ביחידות הוא מצד התורה שישמע או בגלל זה שהי' ר"י ה"ראש ישיבה" וממילא כשהוא דורש עדיף לילך לשם דאי משום ת"ת עצמו הרי אפשר ללמוד בביתו.

ועפי"ז אולי יש מקום לבאר הל' "אם לא הייתי מפחד הייתי אומר" והיינו שזהו בדוגמת עובדא הנ"ל וממילא עדיף ללכת לההתוועדות מלתפילה.