לאחרונה עוררו כמה במ"ש בס' כלבו בסוף פרק "דין גימטריאות ונוטריקון". וז"ל: לדעת חשבון האדם בנפשו נקוט האי כללא בידך ג"ע הכ"א זט"ו, פירוש על כל היתר משלישיות תמנה ע' ועל כל היתר מחמישיות תוסיף כ"א ועל היתר משביעיות תוסיף ט"ו ומכל החשבון תקח ק"ח והנותר הוא המחושב". עכ"ל. והוא פלאי.

והביאו ע"ז הפירוש מאגרות קודש של הרבי ח"ח ע' רסו: "ובמה דשאילנא קדמיכון פי' מש"כ בכלבו סו"ס קכ"ב, זהו לשונו (בתוס' ביאור בחצע"ג): לדעת חשבון (שנותיו) האדם בנפשו (ע"י חידוד וגימטריא, מבלי לגלות בפירוש) נקוט .. על כל (אחד) היתר משלישיות (לאחר שתזרוק השלישיות) תמנה (כל א' מהם) ע' . . מחמישיות (הפי' כנ"ל) תוסיף (במקום כל א') כ"א . . משביעיות תוסיף (במקום כ"א) ט"ו, ומכל החשבון תקח (תנכה כל ה)קה (כצ"ל, ולא קח), והנותר הוא המחושב. ובחידודים כמו אלו היו רגילים כו'. ויש להעיר ממרז"ל מגילה (כ"ג א): ג' ה' ז' כנגד מי כו'. עכ"ל באג"ק.

ויש לציין בענין זה:

א) אעתיק כאן מה שמצאתי רשום אצלי מועתק בענין זה מכת"י פירוש ישן על הכלבו [איזה אותיות היו כנראה קרועים בהכת"י ונשלם כאן ע"פ הסברא בתוך חצאי מוסגר]: וז"ל:

על כל היתר משלישיות תמנה ע': פי' ולא היתרון משלישיות וכן לא תמנה היתרון מחמישיות וכן משביעיות, רק תוסיף ע' ע[ל] כל אחד מהיתרון משלישיות, דרך משל אם היתרון משליש[יות] א' תמנה פעם א' ע', ואם היתרון שנים תמנה ב"פ ע' עולה ק"[מ] וכן בחמישיות על כל א' תמנה כ"א, ואם היתרון ד' תמנה ד"[פ] כ"א עולות פ"ד, וכן בשביעיות תמנה על כל אחת ט"ו, ואם היתרון ו' תמנה ו"פ ט"ו עולה צ', ומכל החשבון תקח ק"ה, ר"ל מכל פרטי המאיות ועשיריות תקח כמה פעמים ק"ה, ומה שישאר מההפרש הוא המחושב, דרך משל אם היתרון משלישיות הוא ב' תמנה ב"פ ע' עולה ק"מ והיתרון מחמישיות הוא [ד'] תמנה ד"פ כ"א עולה פ"ד והיתרון משביעיות הוא [ו'] תמנה ו"פ ט"ו עולה צ' ס"[ה] החשבון ק"מ ופ"ד וצ' עולה הכל שי"ד, וההכרח ליקח שני פעמים ק"ה עולה ר"[י] ונשאר ק"ד הוא המחושב דאם תקח ג"פ ק"ה יעלה [א'] יותר על כל החשבון וק"ל ע"כ הגה"ה מקדמון חכם א'. עכ"ל בהכת"י. [ותוכן זה הוא כפירוש האגרות קודש].

ב) באגרות קודש שם אחרי הביאור בפרטי החשבון מוסיף לציין: "ויש להעיר גם ממרז"ל מגילה (כ"ג א) ג' ה' ז' כנגד מי כו' ".

ובגמ' מגילה שם קאי בקריאה"ת דבשני וחמישי תיקנו ג' קרואים ביו"ט ה' קרואים כו' וע"ז שאלו בגמ' כנגד מי כו' ומתרץ שם בגמ' "כנגד ברכת כהנים" ופירש"י: שלשה תיבות בפסוק ראשון יברכך גו' וחמשה בפסוק שני ושבעה בפסוק שלישי.

והנה ס' כלבו נדפס בעילום שם המחבר, ומסקנת הרבה אחרונים אשר מחברו הוא הר"ר אהרן הכהן שהוא מח"ס ארחות חיים כאשר האריכו כמה ועי' במבוא שבס' כלבו הוצאת תשנ"ג ועוד. [ובתחילת הס' ארחות חיים נכתב ג"כ שם המחבר רק ברמז בר"ת].

ואולי י"ל אשר בחידה סתומה זו כאן אשר עניינה במספרים ג' ה' ז', רצה המחבר לרמוז ג"כ על זהותו אשר שמו אהרן הכהן המברך את ישראל במספרים אלו ג' ה' ז'. וזהו רמז "לדעת חשבון האדם בנפשו". [וגם כמה מספרים המובאים בחידוד זה קשורים עם ברכת כהנים ואהרן: מס' ט"ו קשור עם ט"ו תיבות בברכת כהנים (ועי' בבחיי שהובא באוה"ת).

מס' כ"א קשור עם הכתוב "והנה פרח מטה אהרן ויגמול שקדים" כי השקדים גדלים לכ"א יום כמ"ש בירושלמי תענית פ"ד ה"ה, איכ"ר בפתיחתא כג. קה"ר פי"ב, ז. רש"י ירמי' א, יב. ע"ש לענין כ"א יום דבין המצרים ע"פ מקל שקד אני רואה]. וגם תיבת "הכ"א" שבתחילת דבריו כאן הוא הר"ת של שם המחבר.

ג) אבי מו"ר שי' פירש ענין נחמד ונעים בל' הכלבו והוא פירוש שונה מהפירושים שקדמוהו (ובודאי יש סיבה על אשר באג"ק לא נקט כפירוש הזה ואכ"מ): וזהו: "ג-ע": שלישיות הוא ג' פעמים ג' שזהו ט' - תוסיף ע"ז ע', היינו ע"ט. "הכ"א": חמישיות הוא ה' פעמים ה' שזהו כ"ה - תוסיף ע"ז כ"א, היינו מ"ו. "זט"ו": שביעיות הוא ז' פעמים ז' שזהו מ"ט - תוסיף ט"ו, היינו ס"ד. והסך הכל של ע"ט-מ"ו-ס"ד הוא קפ"ט.

ומזה החשבון תקח ק"ח [מלשון קיחה] הרי הנותר הוא פ"א. וזה קאי על שנת הפ"א לחיי האדם אחרי שגמר עבודתו "ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה". וזהו תחילת דברי הכלבו: לדעת חשבון האדם בנפשו. עכתו"ד.

ולפירוש זה י"ל שזהו סימן הכלבו בתחילת דבריו (שע"ז סובב כל החשבון): "ג"ע הכ"א זט"ו": שבגמר העבודה אחרי פ' שנה: גן עדן הכא. [והוא ע"ד המבואר בכ"מ במארז"ל בפסחים ד"נ "עולם ברור ראית" והוא בגמר שלימות עבודתו בעלמא דין]. וזטו ג"כ קשור עם ל' סוף ע"ד "זוטו של עולם" ועי' בערוך ערך זט.