מאמרי אדה"ז שכ"ק אדמו"ר הצ"צ סידר בתו"א ולקו"ת, ידוע שליקטם מיותר משני אלפים מאמרים שהיו לפניו, וכן היו לפניו כמה הנחות ממניחים שונים, כמו כ"ק אדמו"ר האמצעי, מהרי"ל אחי אדה"ז, הרה"ק ר' משה בן כ"ק אדה"ז, ר' פינחס רייזעס [שממנו נדפס מאמרי אדה"ז הנחת הר"פ],

הצ"צ לא סידר המאמרים לפי סדר השנה, וגם לא העמיד המאמר באותו פרשה שנאמר. לדוגמא המאמר הראשון שנדפס בתו"א ד"ה השמים כסאי, לא נאמר בפ' בראשית, אלא בימי הקיץ, וכן עוד כמה מאמרים שנאמרו בפרשיות וחגים שונים, והצ"צ סידרם בפרשה אחרת, וכמה פעמים הוסיף התחלה אחרת כדי להתחיל עם פסוק מפרשת השבוע.

כידוע, עבד הצ"צ כו"כ שנים - כמה שעות בכל יום - לקבץ את המאמרים ולהגיהם. ובודאי היה לו טעם וסדר שמאמר זה לקח ממניח זה ומאמר אחר ממניח אחר, וגם בהסדר מה שהקדים מאמר אחד לשני.

במכתב כ"ק הצ"צ על הדפסת התו"א שנדפס בהוספות לתו"א ולקו"ת איתא שכמה מאמרים שהדפיס הם מאמרים שרבינו הזקן הגיה אותם בעצמו וכן שרצה להדפיסם.

מה היו מאמרים שאדה"ז רצה לפרסם וכו', אינו ידוע לנו, אבל כשבודקים הביכלאך כת"י ממאמרי אדה"ז, ניתן לראות שרוב המאמרים שנמצאים בהביכלאך אף מאלו שנכתבו בחיי אדה"ז הם ברובם המאמרים שהצ"צ הכניסם לתו"א ולקו"ת. מזה אפשר ללמוד שכבר בחיי אדה"ז למדו החסידים מאמרים אלו, וכן העתיקו אותם, שכמעט אין ביכעל כת"י שאין בהם ממאמרים אלו.

הצ"צ קודם שהדפיס התו"א עשה לעצמו כמה דוגמאות איך לסדר. ולדוגמא, הגיע לנו חלק קטן מגוכתי"ק הצ"צ [מתמונת צורת הכתב יד נראה שנכתב עוד בצעירותו], שכולל ג' פרשיות מקץ, ויגש, ויחי, [נדפס בהשגחה פרטית באוה"ת בראשית כרך ו כמעט על הסדר כמו שנכתב בהבוך], רובם הם מאמרים שנדפסו בתו"א, אבל שם הם הנחות כ"ק האמצעי, ועל כל ענין מעתיק מאמר אחר ששם מבואר הענין ביותר ביאור.

הדוגמא הב' הוא ספר "טעמי המצות" שהוא החלק הראשון מספר דרך מצותיך, דשם מעתיק מהנחות כ"ק האמצעי חלקים מאמרי אדה"ז שנאמרו בזמנים שונים על ענין אחד בחסידות, ובכמה מקומות הוסיף הצ"צ הגהות וביאורים, עד כמה שידוע לנו לא נכתב יותר [ואולי השאר נשרף], אלא מה שנדפס.

והדוגמא הסופית היא כמו שנדפס התו"א בשנת תקצ"ז מהנחות מהרי"ל אחי אדה"ז ורק באיזה מקומות הוסיף הגהות משלו.

אבל כשנעיין בסדר המאמרים מתו"א, אולי אפשר ללמוד שהצ"צ סידרם בדרך 'סדר השתלשלות'.

הענין הראשון הוא שכל בריאת העולמות הוא השפלה לגבי אוא"ס שאין לו גוף ולא דמות הגוף - זה נתבאר בהמאמר הראשון בד"ה 'השמים כסאי' וביאורו,

בהמאמר הב' ד"ה 'כי כאשר השמים החדשים' מבאר דענין בריאת העולם הוא בשביל ישראל ובשביל תורה ומצות,

בהמאמר הג' ד"ה 'כי כאשר השמים החדשים' מבאר תכלית ירידת הנשמה למטה [ד"א, ענין זה נתבאר בדא"ח יותר מכל ענין אחר],

בהמאמר הד' מבאר ענין יצירת גוף האדם,

בהמאמר הה' ד"ה 'להבין .. וייצר אלקים' ההפרש בין מלאכים ונשמות,

בהמאמר הו' - אחר שמבאר בהמאמרים הקודמים ענין היצירה של אדם, מבאר עתה ענין חטא אדה"ר,

במאמר הז' ד"ה 'הן האדם' מבאר ענין נפקחו עיניהם, שזהו ענין הדעת בטוב ורע,

במאמר הח' 'להבין ענין הברכות' בהמשך למה שמבאר בהמאמר הקודם בענין חטא עה"ד שאדה"ר על ידי החטא ירד ממדריגתו, ממשיך שגם אח"כ יש ירידה בכל דור ודור, ולכן בזמן בית ראשון לא היו מברכים, ואנשי כנה"ג התקינו זה, ומבאר הענין הברכה שהוא המשכת האור שנעשה סם חיים.

בהמאמר הט' מבאר מה פי' המשכה וענינה, שהוא ענין השיר כידוע ששיר הוא המשכה,

והמאמר הי' הוא המשך להענין שמבאר בהמאמר הקודם ענין רצוא ושוב שזהו הרוח חיים למטה, וזה נמשך ע"י התורה ומצות.

הענינים הנ"ל הם רק נקודה אחת מכל מאמר שבפ' בראשית. וכדרכה של תורה מבוארים עוד ענינים.