בנוסף למאמרי שנדפס בגליון תתכו ע"ד סדר ה"אגרות קודש", מצאתי לנכון להוסיף בהבהרת העניינים, ולהעמידם על נכונם, כיון שבגליון זה נדפס מאמר נוסף בנושא זה.

הרב ב.א. שי' כותב בין השאר בעמ' 82: הרי עריכת והדפסת ה"אגרות קודש" הפקיד הרבי ביד הרש"ב שי' לוין, והיו הוראות שונות אליו בקשר להדפסה. אבל הרבי לא הגביל כלל את סוגי האגרות שאותם ניתן להדפיס, כלומר, כאילו שישנו חילוק בין העתקי המזכירות מוגהים ובלתי מוגהים. ע"כ.

כנראה שורות אלו נכתבו מתוך חסרון ידיעה של הכותב, באופן ובסדר מסירת האגרות להרש"ב לוין, והשמיט שלב אחד שהי' לפני מסירת אגרות אליו, והוא: הממונה על הארכיון של הרבי, הוא הרב שלום מענדל שי' סימפסון, והכלל גדול בזה הי' - אך ורק האגרות שעברו הגהת ואישור הרבי, והעתקם היו בהארכיון, נמסרו להדפסה בסדרת אגרות קודש. והסדר בזה הי' - לאחרי שהרב סימפסון אסף חבילה של אגרות, נמסרה חבילה זו להרבי, ואחרי שהרבי ראה אותם, רק אז נמסרה החבילה להרב לוין.

עפי"ז מובן ופשוט למה הרבי לא הי' צריך להגביל איזה סוג מכתבים להדפיס, כי רק סוג אחד נמסר להרב לוין - והוא סוג המכתבים ה'מוגהים' מהרבי.

[מכתב "מוגה" - אין הפירוש דוקא כשיש איזה תיקון או הוספה עליו, אלא הפירוש - מכתב שהי' למראות עיניו הק' של הרבי ואישרו גם בלי שום תיקון וכו', וציוה לשלחו לנמענו, וההעתק נמסר לארכיון]. וראה בזה מה שפרסם הרש"ב לוין בספרו 'עבודת הקודש' ע' נב-נג.

וזה שהוסיפו לסדרות אגרות קודש, גם אגרות שנדפסו בלקוטי שיחות. כי גם אגרות אלו, הם מסוג זה של מוגהים, ואושרו ע"י הרבי להדפיסם.

[באם צודק הכותב - שגם אגרות בלתי מוגה נדפסו בסדר "אגרות קודש", נחוץ במאד לפרסם אישור הרבי על דבר זה].

ובנוגע לאופן הכתבת המענות ע"י הרבי:

ההכתבה שקיבל הרמ"ל ע"ה רודשטיין - הרמ"ל אמר לי, שהשתדל עד כמה שאפשר לרשום מילה במילה, כפי שהוכתב לו ע"י הרבי באידיש או בלה"ק, ואח"כ הכתיבם במכונת כתיבה ונמסרו להרבי להגיהם וכו'. גם מכתבים אלה תיקן הרבי והוסיף וכו', ז"א שההעתק שנשאר אצל הרמ"ל לא הי' סופי.

בנוגע לההכתבה שקיבל הרנ"מ, מתאר הוא בעצמו אופן וסדר הדברים, ונדפס כבר בספר:

The Letter & the Spirit p. IX:

I should make it clear, in passing that the Rebbe himself neither wrote nor dictated-in the conventional sense of the term - any of the letters in this book. Mine was the exclusive, and awesome, responsibility of rering his response, communicated to me in Hebrew and Yiddish, into the English language, in a form and style best suited to the needs of the correspondent.

תוכן שורות הנ"ל: "הנני רוצה להבהיר דרך אגב - הרבי בעצמו לא כתב את המכתבים, וההכתבה לא היתה מילולית במובן הרגיל, שנדפסו בספר זה.

עלי היתה האחריות הבלעדית לנסח המענות שהוכתבו אלי בלה"ק ובאידיש, בצורה ובסגנון המתאים למקבל המענה. (להוסיף - גם המענות שקיבל בלה"ק ובאידיש - הי' מנסחם אח"כ בסגנונו הוא).

עפי"ז, נשלל לגמרי כל הנכתב בעמ' 84 - "ועל כן הצליחו לרשום את דברי הרבי באופן כזה, אשר המכתב הסופי הכיל בדיוק ובאופן ברור את דברי הרבי כפי שהכתיב אותם להם . . והם הם דברי אותיות הרב!"

וגם נשלל המשך דבריו "שאין זה משנה האם המכתב נשלח בסופו של דבר, כי הרי בין כך ובין כך הרי הם דברי הרבי".

ונשלל גם הנכתב בסיום מאמרו הנ"ל: הנני רוצה להדגיש עד כמה שניתן לסמוך על העתקי המזכירות, ולדוגמא אלו שנמצאים בעזבון הר"נ מינדל.

ודוקא דוגמא זו היא היפך האמת והיפך המציאות. מה שכן יש לסכם: אפשר לסמוך, אך ורק על אותם האגרות קודש שהוגהו ואושרו סופית ע"י הרבי.