בספר 'מנהגי בעלזא' (ב"ב תשמ"ג, מהרה"ח ר"י קלפהולץ (ז"ל)) ע' עח: "למרן מהרי"ד בא החסיד . . והתנצל את עצמו שבניו נוטים קצת מדרך הישר. ענה לו מרן, שיכניס אורחים לביתו וזו סגולה להמבוקש". ע"כ.

ובפשטות י"ל דזה נלמד מהפסוק "במה יזכה נער את ארחו" - שהנער יהיה זכאי, בזכות האורחים.

[ובטח המדובר בחרדים ואנשי מעשה – ולא כאלו שעלולים לפגע בחינוכו של הנער כדברי הרמב"ם הידועים (הל' דעות – שנמשך אחר הסביבה), ומפורש בס"ח הוצאת מק"נ סי' תתמג, ובספק יש להחמיר ולהכניסם – ראה של"ה פ' נח, כף החיים (פלג'י) סי' ה' אות כו, בשם ר"ח. מעם לועז פ' בראשית ע' תנג].

ואולי קשור זה לעובדה שאאע"ה נאמר בו "ויתן אל הנער" לעשות את בן הבקר לאורחיו, והנער - זה ישמעאל - לחנכו במצוות (ראה ספר אהבת חסד ח"ג פ"ד).