מגיד שיעור במתיבתא
"טז חשון"
ב'היום יום' - טז חשון: "המחשבה היא לבוש ומשרת השכל והמדות. בשעה אשר אין לה שירות בשכל או במדות, גם אז פועלת פעולתה לחשוב ולהרהר...".
"לבוש ומשרת" - ולכאו' תוכנם של שני מילים אלו מבטאים המה שני ענינים הפכיים, שהרי 'לבוש' הוא דבר המעלים על המתלבש ואילו 'משרת' הוא כמו כלי שעל ידו מתגלה תכלית השלימות של מי שהוא משרת עבורו?
ויובן ע"פ המבואר בהמשך ר"ה תרנ"ט (סה"מ תרנ"ט), שבאותיות המחשבה יש שתי תכונות. מצד א' הרי אותיות המחשבה - בערך להאותיות של המדות או למעלה יותר, המוחין - הם מעלימים על האור המוחין והמדות, אבל בד בבד הרי אותיות המחשבה הם נצרכים כדי שעל ידם יעבור ויומשך אור המחשבה בכלי הדיבור והמעשה וכו', ולכן הוא גם "משרת" להמחשבה.
ועוד יותר:
ע"ד המבואר במאמר ד"ה תפלין דמארי עלמא תרנ"ג (סה"מ תרנ"ג), שהכלים נקראים גם "תיקונין". והיינו שלא רק שהם כלים שעל ידן נמשך האור למטה יותר, אלא (עי"ז) הם מוסיפים שלימות בהאור, כיון שעל ידן נשלמת כוונת האור, שענינו הוא להימשך למטה, להשלים הכוונה לעשות דירה לו ית' בתחתונים.
"להרהר" - מבואר בגמ' (ברכות דף כ') פלוגתא אם הרהור כדבור דמי או לא. ולכאו' יש להעיר מכאן שהרהור הוא חלק ממחשבה, מכיון שזה נכלל בפעולת המחשבה, "לחשוב ולהרהר".
אבל עפ"ז צ"ע: אם הרהור הוא חלק ממחשבה, למה מפרט אותם בנפרד, "לחשוב ולהרהר", (הרי זה מיותר)?
אלא הביאור הוא עפמ"ש באור התורה1 שהרהור הוא ממוצע בין מחשבה ודיבור, ולכן עולה לכאן ולכאן, ולכן שייכת גם למחלקת המחשבה.
"יט חשון"
ב'היום יום' - יט חשון:"מענה רבינו הזקן ליחידות: חסידות איז שמע ישראל, שמע איז ר"ת שאו מרום עיניכם, ואומר מרום ולא שמים, מרום איז העכער און העכער, להגיע למעלה מן השכל. וזה גופא להבינו בשכל, וכמו שאומר וראו מי ברא אלה".
"מרום איז העכער און העכער". ויש להעיר מל' הרמב"ם הל' מכירה פכ"ד הל' טו: "המוכר בית לחבירו אף על פי שכתב לו "והקניתי לך עמקו ורומו", צריך לכתוב לו "קנה לך מהקרקע התהום עד רום רקיע", שהעומק והרום אינו נקנה בסתם, וכיון שקנה העומק והרום קנה הרום שהוא האויר בלבד והעומק שהוא עובי הארץ, אבל לא קנה הבינונית שבמעמקים ושבאויר. וכיון שכתב לו "מקרקע התהום עד רום הרקיע", קנה הבור והדות שבעובי הקרקע והמעזיבות והמחילות שבין המעזיבות למעלה".
ועפ"ז יומתק מ"ש כאן "מרום", וכן מ"ש "מרום איז העכער און העכער", שהרי פי' המלה של "מרום" הוא "רום הרקיע", דרגא הכי נעלית. וה"ז מתאים למ"ש הרמב"ם (לעיל) שצ"ל "עד רום רקיע" דוקא.
1) למגילת אסתר בביאור ענין "הגי סריס המלך".
Download PDF