בגליונות הקודמים נידון ע"ד הספר "דעתן עלך" על מס' בבא קמא מהרה"ג ר' מאיר אליטוב שליט"א: ספר זה מבוסס על ההנחה שעל פי הבנתו בהדרן רבינו על מס' בבא קמא הוא מבאר כמה וכמה מחלוקות וסוגיות במס' בבא קמא. הת' י"פ גלוכובסקי העיר שהספר בנוי על הבנה מוטעית בשיחת רבינו, ועל כך השיב המחבר שמוכח מהשיחה שזו הכוונה לפחות ע"ד הרמז (ובלשונו "געשמאק צו זאגן").

בדרך כלל אין זה תפקיד להכריע בין דיעות החולקים בשקו"ט בקובצנו, אלא רק להבטיח שהכותבים מתייחסים לגופו של ענין כדרכה של תורה, וירא הקהל וישפוט.

ברם בנושא זה הנראה לנו כנושא כללי בדרך הבנת תורת רבינו בכלל ובפרט בשימוש בדרך זו בהבנת סוגיות הש"ס אצל תלמידי ישיבתנו ואצל הקוראים בכלל, ראוי להביע את דעת בזה.

נראה פשוט שלא מדובר כאן בלימוד הסוגיות לאשורן כמבואר בקונטרס עץ החיים לכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע מייסד ישיבת תומכי תמימים. ועל כן, גם אם נניח שהבנת המחבר בשיחת רבינו, וביאוריו בסוגיות השונות במס' בבא קמא, הם מה"שבעים פנים לתורה", חייבת האמת להיאמר, שלא זו הדרך המקובלת ללמוד את שיחות רבינו, וכ"ש וק"ו שלא זו הדרך ללמוד סוגיות בש"ס ופוסקים אליבא דנפשי' כדבר השווה לכל נפש.

שיחותיו ורשימותיו של רבינו זי"ע הם אכן מה"נפלאות שבתורה", ומתוקים מדבש ונופת צופים, אבל כמה מהם (כגון ה"לשיטתי'") שייכים ללימוד מסוג נעלה ביותר השייך ליחידי סגולה, ולאדם מן השורה קשה מאד להגיע לבירורם על בוריים (שכן קל מאד לטעות בכגון דא בדימוי מילתא למילתא וכיו"ב), ולכן יש להזהר מאד שלא להגיע לידי טעות בדרך זו, אלא יש ללכת בדרך הסלולה שניתנה לנו ע"י אדמו"ר הרש"ב בקונט' הנ"ל, כמבואר בכמה מקומות בשיחות ומכתבי כ"ק אדמו"ר זי"ע כיצד הלימוד צריך להיות כמבואר בקונט' הנ"ל. [ובענין ה"לשיטתי'" ידועים דברי אדמו"ר הריי"צ בספר השיחות תש"ב (ע' 28): "וואס האסטו צו רבא'ן צו פירן אים בשלשלאות של ברזל פון עירובין אין כתובות", שגם מזה נראה עד היכן צריכה להיות הזהירות בכגון דא].

[המחבר שליט"א מציין לדרכו של הראש ישיבה ר' יהודה עבער הי"ד, ועל זה יש לציין לדברי רבינו באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך טו אודות הר"י עבער: אבל דבר טוב ניכר בו גם בהשקפה ראשונה, שדרכו בלמוד הוא על אתר גופא - אויף אַן אָרט - בלא ורמינהו וראיות ממרחק, כ"א בסברא במקומו].