יד) ע' 32: בשבת חוה"מ סוכות חותמין: מקדש השבת וישראל והזמנים, אבל בהברכה אין מזכירים של יו"ט, כ"א בהחתימה.

לכאו' כ"ה בנוגע שבת חוה"מ פסח.

טו) ע' 34: מנהגינו להתחיל לומר ח"ק קרוב לסוף הגלילה ולמהר בהגלילה ואמירת יהללו והכניסה לארון, ולהאריך במתינות באמירת ח"ק באופן שיסיימו הח"ק אחר הכניסה, ועכ"פ להסמיכו להתפילה ככל האפשר.

ויל"ע, דלפי"ז החזן אינו אומר יהללו כיון שאמירת יהללו הוא לפני הכניסה ובשעת גמירת הקדיש כבר החזירו הס"ת להארון.

טז) ע' 35: בשמו"ע: אחר אתה חונן אתה חוננתנו, וחננו (בוא"ו). בפשטות הכוונה הוא לאמצע הברכה.

יז) ע' 36: ביעלה ויבא זכרנו ה"א בו ב' דגושה ~ ופקדנו בו בית רפוי'. ובשוה"ג יעלה ויבא: היום יום ע' ל"ג. וכבר כתבו לעיל בבהמ"ז. ואם צורך לאומרו בשמו"ע דיש איזה קס"ד שאינו כמו בהמ"ז ~ הול"ל לעיל בשמו"ע של חול (כמו שהזכיר על הנסים). ובאמת אפי' בהמ"ז אינו מקומו כ"א בשמו"ע.

יח) שם, בשוה"ג ד"ה אמירת: (בסידור תורה אור, תהלת ה', בקריאת הנשיאים בימי ניסן, כ' שביום י"ג יאמר זאת חנוכת המזבח, ולא דק דבשו"ע אדמו"ר סי' תכ"ט סט"ו כ' לומר ביום י"ג פ' בהעלותך עד כן עשה את המנורה, שהוא נגד לוי, ~פסקי הסידור להרא"ח נאה ז"ל בסוף ההערות שבתחלת הספר) ~וצריך בירור איך נוהגין בפועל, עכ"ל. לכאו' צ"ל "הספר וצריך בירור איך נוהגין בפועל)". (תי' תהלת ה' הוא הוספת המלקט).

מה שיש להעיר בזה הוא, דלמה כ' ולא דק די"ל, שבתורה אור חזר בו מן השו"ע ~כמו כמה ענינים אחרים. ובאמת, י"ל שבשו"ע לא דק, משום, מה שאנו אומרים זאת חנוכת ~ הוא כולל פ' בהעלותך, ובשו"ע שם, מכיון שכתב "נוהגין מר"ח ואילך לקרות פ' הנשיא שהקריב בו ביום", לכן כתב "וביום י"ג פ' בהעלותך... שהוא נגד שבט לוי". (אף שעדיין י"ל דאם ביום י"ג הוא נגד שבט לוי, אזי ביום י"ב י"ל זאת חנוכת, שהוא השייך לי"ב נשיאים הקודמים.)

עוד יש להעיר, אם כמ"ש בשו"ע יום י"ג הוא נגד שבט לוי, למה לא אמרינן ביום י"ג יהי רצון ג"כ?

יט) ע' 38: שבת... בלחש, ובשוה"ג: היום יום (תשי"ז) ע' מו. יש להוסיף ע' צ"ו. ויל"ע א) למה דוקא הכא כתבו שנת הדפסת היום יום, ואם הוא מפני שינוי בדפוס (כמו שבאמת הוא בהיום יום עם ציונים) הול"ל היום של היום יום. ב) בע' 28 מציין למחזור השלם ע' 434, ולא ציינו להיום יום. (וגם צלה"ב טעם כפילת המנהג).

כ) ע' 42: נשיאת כפים, וכ"ה בכל פעם אשר נ"כ. ובשוה"ג מהיום יום ע' ס'. בהיום יום ליתא לתי' "וכ"ה בכל פעם אשר נ"כ". ויל"ע בפי'.

כא) שם בשוה"ג: בליובאוויטש... שש"פ: היום יום ע' מ"ה. צ"ל מ"ז.

כב) ע' 43: אצל אדמו"ר האמצעי בי' ל"ג בעומר מיו"ט המצויינים. להעיר שבהיום יום ליתא לב' קוין בתי' לג.

כג) ע' 45: (בנוסח הארוך)4*... מתענים 4. בפשטות צ"ל להיפך. (4, ולאחרי זה 4*).

כד) ע' 46: תענית של תשובה: לכאו' כאן צ"ל * כדמוכח משוה"ג.

כה) ע' שם: נזהרין מלומר שהחינו... ואם לא בשבת. לכאו' צ"ל שהחיינו. יש לציין להיום יום ע' ע"ב. (ולכאו' הטעם שכ' בהיום יום בכ"א תמוז (ולא בי"ז תמוז הוא משום שבשנה ההוא כ"א תמוז חול בשבת ורצה להדגישו דבסה"ע מברכין בשבת).

כו) ע' 47: אין מברכין שעשה לי כל צרכי עד למחרת: יש לציין להיום יום ע' ע"ז.

כז) שם, במנחה... במנחה: יש לציין להיום יום הנ"ל.

כח) ע' 48: כ"ק אאמו"ר...הניזקין: יש לציין להיום יום הנ"ל.